ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת. הַיְנוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁקַּיָּמִים וְעוֹמְדִים. וּפֵרוּשׁ אַחֲרָיוּת, חֲזָרָה, שֶׁחוֹזֵר הַמַּלְוֶה עֲלֵיהֶם וְטוֹרֵף אוֹתָם מִן הַלָּקוֹחוֹת כְּשֶׁלֹּא יִמְצָא כְלוּם לַלֹּוֶה:
נִקְנִין בְּכֶסֶף. דִּכְתִיב (ירמיה לב) שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וְהָנֵי מִלֵּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין לִכְתֹּב שְׁטָר, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִין לִכְתֹּב שְׁטָר לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתֹּב שְׁטָר:
בִּשְׁטָר. שֶׁכּוֹתֵב עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס שָׂדִי נְתוּנָה לְךָ שָׂדִי קְנוּיָה לְךָ, וּמוֹסְרוֹ לַקּוֹנֶה. וְדַוְקָא בְּמַתָּנָה נִקְנֶה הַקַּרְקַע בִּשְׁטָר. אֲבָל בִּמְכִירָה, עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ, דִּבְהָא קָנָה בִּשְׁטָר לְחוּדֵיהּ. וּמְנָלָן דִּמְקַרְקְעֵי נִקְנִין בִּשְׁטָר, דִּכְתִיב (ירמיה לב) וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם:
וּבַחֲזָקָה. כְּגוֹן שֶׁחָפַר בַּקַּרְקַע מְעַט, אוֹ נָעַל, וְגָדַר, וּפָרַץ כָּל שֶׁהוּא בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר. וְאִם הָיָה שֶׁלֹּא בְפָנָיו, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ חֲזֵק וּקְנֵי. וּמְנָא לָן שֶׁקַּרְקַע נִקְנֶה בַחֲזָקָה, דִּכְתִיב (דברים יא) וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, בַּמֶּה יְרַשְׁתֶּם, בִּישִׁיבָה:
וְשֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִמְשִׁיכָה. דִּכְתִיב (ויקרא כה) אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְתִתּוֹ מִיָּד לְיַד אֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָּא בִנְתִינָה מִיָּד לְיָד:
נִקְנִין עִם נְכָסִים כוּ'. אִם מָכַר מִטַּלְטְלִין עִם הַקַּרְקַע, כֵּיוָן שֶׁקָּנָה לוֹקֵחַ הַקַּרְקַע בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה קִנְיָנִים הַלָּלוּ, נִקְנוּ מִטַּלְטְלִין עִמָּהּ, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ קְנֵי [הָנֵי] אַגַּב קַרְקַע. וְנָפְקָא לָן מִקְּרָא דִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב כא) וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת:
וְזוֹקְקִין. נְכָסִים הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת כוּ'. אַף עַל גַּב דְּאֵין נִשְׁבָּעִין עַל הַקַּרְקָעוֹת, הֵיכָא דִטְעָנוֹ מִטַּלְטְלִין וְקַרְקָעוֹת וְנִתְחַיֵּב לִשָּׁבַע עַל הַמִּטַּלְטְלִין, זוֹקְקִין הַמִּטַּלְטְלִין אֶת הַקַּרְקָעוֹת לִשָּׁבַע עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי גִלְגּוּל שְׁבוּעָה. וְלָמַדְנוּ גִלְגּוּל שְׁבוּעָה מִסּוֹטָה, דִּכְתִיב (במדבר ה) וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה, אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי נְשׂוּאָה, שׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּכְנוּסָה: