ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה י
מֵחַם. קֻמְקוּם שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁמְּחַמְּמִים בּוֹ הַמַּיִם:
חוּץ מִטֻּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. לְפִי שֶׁהֵן סְפֵק אִשָּׁה, וְאִשָּׁה אֵינָהּ כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת, דִּכְתִיב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, טָהוֹר, לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן. וְהַזָּאָה יָלֵיף מִטְּבִילָה דְּאִתַּקּוּשׁ לַהֲדָדֵי:
הָאִשָּׁה מְסַעַדְתּוֹ. מְסַיַּעְתּוֹ, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּסֵּיפָא דְאוֹחֶזֶת לוֹ בַמַּיִם:
אִם אָחֲזָה בְיָדוֹ אֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַזָּאָה פָּסוּל. לֹא מִבַּעְיָא בִשְׁעַת טְבִילָה, דְּכִי כְתִיב אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה, בִּטְבִילָה הוּא דִכְתִיב, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַזָּאָה דְּלֹא כְתִיב קְרָא בְּהַזָּאָה, אֲפִלּוּ הָכִי אִם אָחֲזָה בְיָדוֹ, פָּסוּל, דְּגָמְרִינַן הַזָּאָה מִטְּבִילָה: