ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ד
הַמַּזֶּה מֵחַלּוֹן שֶׁל רַבִּים. שֶׁעוֹמֵד בְּחַלּוֹן שֶׁל רַבִּים וְהִזָּה שָׁם עַל הַטְּמֵאִים הָעוֹבְרִים, וְהִזָּה עַל הַטָּמֵא כְּסָבוּר שֶׁהַמַּיִם שֶׁבְּיָדוֹ טְהוֹרִים לְהַזָּאָה:
וְנִמְצְאוּ פְסוּלִים. אִם נִכְנַס בְּהַזָּאָה זוֹ לַמִּקְדָּשׁ, פָּטוּר הַטָּמֵא מִקָּרְבָּן, דַּהֲוֵי כִסְפֵק טֻמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים דִּסְפֵקוֹ טָהוֹר. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם הַטַּעַם, דְּטָמֵא זֶה אָנוּס הוּא, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְאַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ וְלִבְדֹּק אִם הַמַּיִם כְּשֵׁרִין לְהַזָּאָה אִם לָאו, כֵּיוָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַזֶּה עַל הָרַבִּים. אֲבָל הָעוֹמֵד בְּחַלּוֹן שֶׁל יָחִיד וּמַזֶּה, הֲוָה לֵיהּ לַטָּמֵא לִבְדֹּק עַל הַמַּיִם אִם כְּשֵׁרִים אִם לָאו, וְכֵיוָן דְּלֹא בָדַק, שְׁגָגָה הִיא זוֹ וְלֹא אֹנֶס, וְאִם נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּהַזָּאָה זוֹ חַיָּב קָרְבָּן, דַּהֲוֵי כִסְפֵק טֻמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד דִּסְפֵקוֹ טָמֵא:
שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. דִּכְתִיב (במדבר יט) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל, מִי שֶׁחֶטְאוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל דְּהַיְנוּ לִיחִידִים, פְּרָט לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין חֶטְאוֹ שָׁוֶה לִיחִידִים:
מַחֲלִיקִין הָיוּ. כְּלוֹמַר כָּל כָּךְ מֵי חַטָּאת הָיוּ שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַחֲלִיקִין בָּהֶן בְּנֵי אָדָם, וַאֲפִלּוּ הָכִי דּוֹרְסִים בָּהֶן, מִשּׁוּם דְּלֹא מְטַמְּאִין, הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית מִצְוָתָן: