ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה א
הָאֵזוֹב הַקָּצָר מְסַפְּקוֹ. מַאֲרִיכוֹ כְּדֵי סִפּוּקוֹ:
וּבְכוּשׁ. הוּא הַפֶּלֶךְ שֶׁהַנָּשִׁים טֹווֹת בּוֹ:
וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, וְהוּא לוֹקֵחַ הַפֶּלֶךְ שֶׁהָאֵזוֹב נָתוּן בְּרֹאשׁוֹ, שַׁפִּיר קָרִינַן בֵּיהּ וְלָקַח אֵזוֹב, דִּלְקִיחָה עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר שְׁמָהּ לְקִיחָה:
וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. דְּבָהַזָּאָה בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא אוֹחֵז הָאֵזוֹב בְּיָדוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: