ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ד
כֹּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כְּגוֹן הַנּוֹגֵעַ בְּכָל אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת:
מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת הַתְּרוּמָה. לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן, עוֹשֶׂה שֵׁנִי בַּחֻלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר, וּשְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה, וּרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ:
לְאַחַר בִּיאָתוֹ. שֶׁטָּבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, יֵשׁ לוֹ דִין שֵׁנִי לַטֻּמְאָה, וְעוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה, וּרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ. כְּשֵׁם שֶׁטְּבוּל יוֹם פּוֹסֵל בַּתְּרוּמָה, כֵּן פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בַקֹּדֶשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁטָּבַל קְלִישָׁא טֻמְאָתוֹ, וּפָסוּל מְשַׁוֵּי, טָמֵא לֹא מְשַׁוֵּי:
וְאִם בָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ. כָּל הַטָּעוּן טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁטָּבַל קֹדֶם שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, חַיָּב. וְאַף לְעֶזְרַת נָשִׁים אָסוּר טְבוּל יוֹם לִכָּנֵס, אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל: