ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
שֶׁל חַטָּאת טָמֵא. דְּקֹדֶשׁ וּתְרוּמָה טְמֵאִים הֵן אֵצֶל חַטָּאת:
שְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו. שֶׁנּוֹשֵׂא שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ אַחַת וְשֶׁל קֹדֶשׁ אוֹ שֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת:
שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים. שֶׁל חַטָּאת מִשּׁוּם דְּנָגַע בְּשֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ וְנִטְמְאוּ יָדָיו נִטְמָא גוּפוֹ וּמְטַמֵּא מֵי חַטָּאת, וְשֶׁל תְּרוּמָה טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא מֵי חַטָּאת:
בִּשְׁנֵי נְיָרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא מֵי חַטָּאת, מִכָּל מָקוֹם הַתְּרוּמָה טְהוֹרָה דְּהָא מַפְסִיק נְיָר וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה בְיָדוֹ:
שֶׁל חַטָּאת בִּנְיָר וְשֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. דְּכִי נָגַע בְּיָדוֹ בְּשֶׁל תְּרוּמָה נִטְמָא לְחַטָּאת. וּנְיָר דִּבְשֶׁל חַטָּאת אֵינוֹ חוֹצֵץ, דְּאֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְחַטָּאת, וְנִטְמָא שֶׁל חַטָּאת, וְהָאָדָם טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא מֵי חַטָּאת וְטִמֵּא אֶת שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּגַע בּוֹ בְּיָדוֹ. אֲבָל שֶׁל תְּרוּמָה בַּנְּיָר, חוֹצֵץ בּוֹ הַנְּיָר, וְאַף עַל גַּב דְּנָגַע בְּשֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים, דְּאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא מִשּׁוּם נוֹשֵׂא מֵי חַטָּאת, מִכָּל מָקוֹם אֵין מֵי חַטָּאת חוֹזְרִים וּמִטַּמְּאִים בַּטֻּמְאָה הַבָּאָה לָאָדָם מֵחֲמַת עַצְמָן:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שֶׁל חַטָּאת טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר בַּתּוֹסֶפְתָּא טָהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהֵסִיט אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁהוּא טָהוֹר לִתְרוּמָה, טָמֵא, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיָסִיט אֶת הַדָּבָר הַטָּמֵא. וְהָכָא נַמִּי אֲפִלּוּ בִשְׁנֵי נְיָרוֹת טָמֵא, דְּמַה שֶּׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּהּ הָוֵי מַדָּף לַחַטָּאת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הָיוּ נְתוּנִים עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ וְנָגַע בָּהֶם. שֶׁנָּתַן יָדוֹ אַחַת עַל שֶׁל חַטָּאת וְיָדוֹ אַחַת עַל שֶׁל קֹדֶשׁ אוֹ שֶׁל תְּרוּמָה:
שֶׁל חַטָּאת טָמֵא. דְּנִטְמָא הָאָדָם בְּלָגִין שֶׁל תְּרוּמָה וְטִמֵּא אֶת שֶׁל חַטָּאת:
וְשֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרִים. שֶׁהֲרֵי הָאָדָם טָהוֹר לְקֹדֶשׁ וְלִתְרוּמָה, דְּלֹא נָגַע בַּמֵּי חַטָּאת אֶלָּא בַלָּגִין:
הֱסִיטָן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא. לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר טָהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהֵסִיט אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁהוּא טָהוֹר לִתְרוּמָה, טָמֵא. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ: