ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
מֵי חַטָּאת. בִּמְקֻדָּשִׁין אַיְרֵי. אֲבָל מַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין שָׁרֵי, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא:
אֵפֶר חַטָּאת. אֲפִלּוּ אֵפֶר עַצְמוֹ בְּלֹא מַיִם:
לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה. דְּגַזּוּר מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מַעֲבִיר מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת בִּסְפִינָה בַיַּרְדֵּן וְנִמְצָא כַזַּיִת מֵת תָּחוּב בְּקַרְקָעִיתָהּ שֶׁל סְפִינָה:
וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם. דְּדָמֵי לִסְפִינָה. וְכֵן לֹא יַעֲמֹד בְּצַד זֶה שֶׁל נָהָר וְיִזְרְקֵם לְצַד שֵׁנִי, דְּגַם זֶה דָמֵי קְצָת לִסְפִינָה:
אֲבָל עוֹבֵר הוּא. בְּרַגְלָיו:
בַּמַּיִם. עִם מֵי חַטָּאת שֶׁבְּיָדוֹ:
עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת. בֵּין בִּסְפִינָה בֵּין שָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן נוֹשֵׂא בְיָדוֹ אוֹ מֵשִׁיט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּלִי שֶׁהוּא טָהוֹר לָתֵת בּוֹ מֵי חַטָּאת כְּשֶׁהוּא רֵיקָם, אוֹ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַיִם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ בְאֵפֶר פָּרָה. שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הַמַּיִם הַמְקֻדָּשִׁים וְעַל הָאֵפֶר בִּלְבַד, לֹא עַל הָאָדָם וְהַכֵּלִים הַטְּהוֹרִים (ומים שאינן מקדשין):