ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
הַחוֹשֵׁב עַל מֵי חַטָּאת לִשְׁתּוֹת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. דְּאִפַּסְלוּ לְהוּ בַּמַּחֲשָׁבָה:
כְּשֶׁיַּטֶּה. הֶחָבִית לִשְׁתּוֹת אוֹ לִקַּח מִמֶּנָּה מַיִם לִשְׁתּוֹת. אֲבָל בְּמַחֲשָׁבָה גְרֵידָא לֹא פָסֵיל:
בְּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁין. שֶׁמִּלְּאָן כְּדֵי לִתֵּן בָּהֶן אֶת הָאֵפֶר וַעֲדַיִן לֹא נָתַן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּשֶׁיַּטֶּה. וְהָכָא לֹא פָסֵיל לְהוּ בְּמַחֲשָׁבָה. דְּכֵיוָן דְּמַיִם קְדוֹשִׁים הֵן, אִמְּלוֹכֵי מִמְּלִיךְ וְחוֹזֵר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, הִלְכָּךְ לֹא פָסֵיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד שֶׁיַּטֶּה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּשֶׁיִּשְׁתֶּה. מִפְּנֵי מַשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו שֶׁחוֹזֵר וּמִתְעָרֵב עִם הַמַּיִם וּפָסֵיל לְהוּ:
וְאִם גִּרְגֵּר. לְשׁוֹן גַּרְגֶּרֶת. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁתָה כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹתִים אֶלָּא שָׁפַךְ הַמַּיִם בִּגְרוֹנוֹ:
כָּשֵׁר. דְּלֵיכָּא מַשְׁקֵה פִיו בֶּחָבִית. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּתַרְוַיְהוּ: