ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה י
מֵי קַרְמְיוֹן וּמֵי פוּגָה. נְהָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן:
מֵי בִצִּים. לְשׁוֹן הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה (איוב ח). כְּלוֹמַר, מַיִם שֶׁחֹמֶר וְטִיט מְעֹרָב בָּהֶן. וְרַחֲמָנָא אָמַר מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי, וְהָכָא אִיכָּא חֲצִיצָה בֵּין מַיִם לַכֶּלִי:
מֵי תַעֲרֹבוֹת. שֶׁמַּיִם פְּסוּלִים מִתְעָרְבִים בָּהֶם:
אֶחָד פָּסוּל וְאֶחָד כָּשֵׁר. וְנִתְעָרְבוּ, אָסוּר לְקַדֵּשׁ מִמְּקוֹם הַתַּעֲרֹבוֹת וּלְמַטָּה:
רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. אֲפִלּוּ בִשְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים פּוֹסֵל רַבִּי יְהוּדָה לִטֹּל מִמְּקוֹם הַתַּעֲרֹבוֹת, גְּזֵרָה אַטּוּ אֶחָד פָּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: