ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ח
כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה. לְכָל הָנֵי מִלֵּי דְּקָתָנֵי בְסוֹפוֹ. (וגם) אֵין מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, דְּאֵין מִקְוֶה מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא בִמְכֻנָּסִין, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יא] אַךְ מַעְיָן, מַעְיָן מְטַהֵר בְּזוֹחֲלִין וְאֵין מִקְוֶה מְטַהֶרֶת בְּזוֹחֲלִין:
וּפְסוּלִין לַזָּבִין. דְּזָב בָּעֵי מַיִם חַיִּים, דִּכְתִיב [שָׁם טו] וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים. וְלַמְּצֹרָע דִּכְתִיב [שָׁם יד] אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. וּלְמֵי חַטָּאת, דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר יט] מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי:
הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא קָרָא הַכָּתוּב מִקְוֶה אֶלָּא לַיָּם הַגָּדוֹל, דְּבֵיהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁשָּׁם נִקְווּ כָל מֵימֵי בְרֵאשִׁית. וְלֹא נֶאֱמָר יַמִּים בִּלְשׁוֹן רַבִּים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּעֹרָבִים בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֵלָיו:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל הַיַּמִּים וְיָם הַגָּדוֹל, תּוֹרַת מַעְיָן עֲלֵיהֶן לְעִנְיָן שֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִין וְזוֹחֲלִין עֲלֵיהֶן. אֲבָל פְּסוּלִין הֵן לְתוֹרַת מַיִם חַיִּים, שֶׁהַכָּתוּב קוֹרְאָן מִקְוֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: