ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
הַשּׂוֹרֵף פָּרָה. אֲדֻמָּה:
וּפָרִים. הַנִּשְׂרָפִים, כְּגוֹן פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, מְטַמְּאִים בְּגָדִים, דִּבְכֻלְּהוּ כְתִיב יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְלֹא שְׁנָא בְגָדִים שֶׁהוּא לָבוּשׁ וְלֹא שְׁנָא בְגָדִים שֶׁהוּא נוֹגֵעַ, וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר כֵּלִים. דְּלֹא מְמַעֲטִינַן אֶלָּא אָדָם, וּכְלֵי חֶרֶס בִּלְבַד הוּא שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין אִם נוֹגְעִים בָּהֶן:
וּפָרָה וּפָרִים וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַצְמָן. אִם נָגְעוּ בַבְּגָדִים הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים. וְהַיְנוּ דְאָמְרִי לֵיהּ בְּגָדִים לָאָדָם, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: