ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
חֲמִשָּׁה. לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין. כָּל חָבִית וְחָבִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ:
וְנִמְלְכוּ לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד. לְעָרוֹת חֲמִשְׁתָּן בְּתוֹךְ כְּלִי גָדוֹל וּלְקַדֵּשׁ הַכֹּל בְּבַת אַחַת:
הֲרֵי כֻלָּן כְּשֵׁרִים. דְּהוֹאִיל וְכָל אֶחָד מְמַלֵּא הַכְּלִי שֶׁלּוֹ אֵין כָּאן מְלָאכָה פוֹסֶלֶת בַּמַּיִם בֵּין מִלּוּי לְהַטָּלַת הָאֵפֶר בַּמַּיִם:
הַיָּחִיד שֶׁמִּלֵּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת כוּ' אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא אַחֲרוֹן. שֶׁהַמִּלּוּי הָרִאשׁוֹן נִפְסַל בַּמְּלָאכָה שֶׁעָשָׂה כְּשֶׁמִּלֵּא אֶת הַשֵּׁנִי קֹדֶם שֶׁנָּתַן אֶת הָאֵפֶר בָּרִאשׁוֹן, וְכֵן הַשֵּׁנִי נִפְסַל כְּשֶׁמִּלֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן כֻּלָּם. וְאִם מִתְּחִלָּה הָיָה מְמַלֵּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ אוֹ אֲפִלּוּ מֵאָה חָבִיּוֹת כְּדֵי לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַזּוֹת עַל כֵּלִים הַרְבֵּה, לֹא הָיוּ פוֹסְלִים זֶה עַל זֶה וְכֻלָּן כְּשֵׁרִים, דְּהַכֹּל נֶחְשָׁבִים מִלּוּי אֶחָד. אֲבָל כְּשֶׁמִּלֵּא מִתְּחִלָּה לְשֵׁם חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין, כֻּלָּן פּוֹסְלִין זֶה עַל זֶה מִטַּעַם מְלָאכָה, שֶׁהִיא פוֹסֶלֶת בַּמַּיִם עַד שֶׁיַּטִּיל הָאֵפֶר, הִלְכָּךְ אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא אַחֲרוֹן:
וְנִמְלַךְ לְקַדְּשָׁן חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁין. שֶׁקִּדֵּשׁ זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ:
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא זוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ רִאשׁוֹן. לְפִי שֶׁקִּדּוּשׁ רִאשׁוֹן חֲשִׁיב מְלָאכָה לָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ מְמֻלָּאִים וְלֹא נָתַן לְתוֹכָן אֵפֶר, דְּעַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר, מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּמַּיִם:
אָמַר לְאֶחָד קַדֵּשׁ לְךָ אֶת אֵלּוּ. הַיָּחִיד שֶׁמִּלֵּא חָמֵשׁ חָבִיּוֹת לְקַדְּשָׁן קִדּוּשׁ אֶחָד, וְאָמַר לְאַחֵר קַדֵּשׁ לָךְ אֶת אֵלּוּ וְקִדְּשָׁן הָאַחֵר חֲמִשָּׁה קִדּוּשִׁים, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא רִאשׁוֹן. דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר לוֹ קַדֵּשׁ לָךְ וּנְתָנָן לוֹ, נַעֲשׂוּ שֶׁלּוֹ וּכְאִלּוּ מִלְּאָן הוּא, וְהַקִּדּוּשׁ שֶׁקִּדֵּשׁ רִאשׁוֹן נַעֲשָׂה מְלָאכָה לִפְסֹל אֶת אֲחֵרִים:
אֲבָל אִם אָמַר קַדֵּשׁ לִי אֶת אֵלּוּ, כֻּלָּן כְּשֵׁרִים. שֶׁהַמְמַלֵּא לֹא עָשָׂה מְלָאכָה, וְהַמְקַדֵּשׁ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּפָּסְלוּ עַל יָדוֹ: