ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
שֶׁהִקִּיפָן. סְמָכָן זוֹ אֵצֶל זוֹ. לְשׁוֹן [וְאֵין] מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת דְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה:
הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶן. שֶׁבֵּין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת וְשֶׁבֵּין סֶדֶק שֶׁל שֹׁקֶת. אֲבָל שְׁאָר הַמַּיִם מְקֻדָּשִׁין. אֶלָּא דְאוֹתָן שֶׁבַּסֶּדֶק לֹא נִכְנַס בָּהֶן הַקִּדּוּשׁ:
גִּפְסִים. מִין סִיד הוּא וְלָבָן בְּיוֹתֵר. וְקוֹרִין לוֹ בְּלַעַ"ז ייס"ו גיפ"ס: