ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
פָּרַת חַטָּאת. שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. דְּאָמַר קְרָא חַטָּאת הִיא, וּמִדְּקַרְיַהּ רַחֲמָנָא חַטָּאת לָמַדְנוּ שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה לִשְׁמָהּ כְּחַטָּאת:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. הוֹאִיל וְהִיא נִשְׁחֶטֶת בַּחוּץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם פְּסוּלָה. דְּחַטָּאת קַרְיַהּ רַחֲמָנָא. וּלְהָכִי נָקַט רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְלֹא תָנָא קִדֵּשׁ, דְּלֹא שְׁנָא קִדֵּשׁ בִּפְנִים אוֹ בַחוּץ, בֵּין בִּכְלִי שָׁרֵת בֵּין בִּכְלִי חֹל יוֹצֵא:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. דִּבְבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחֲצוּ כְּתִיב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
שֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל פְּסוּלָה. דִּכְתִיב וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר, אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר, וְאֵין שְׁאָר הַפָּרוֹת נַעֲשׂוֹת אֶלָּא בְכֹהֵן גָּדוֹל:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. דְּדָרֵישׁ, אוֹתָהּ בִּסְגָן, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וּבְבִגְדֵי לָבָן הִיא נַעֲשֵׂית. דִּכְתִיב גַּבֵּי פָרָה וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב (ויקרא טז) וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, מָה עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבִגְדֵי לָבָן, אַף מַעֲשֵׂה פָרָה בְּבִגְדֵי לָבָן: