ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב
משנה א
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר פָּרָה מְעֻבֶּרֶת כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן דְּהָכָא קָיְמֵי בְשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר לְקַמָּן בְּפִרְקִין דְּעָלָה עָלֶיהָ זָכָר אֵינָהּ פְּסוּלָה אֶלָּא אִם כֵּן עָלָה עָלֶיהָ מִדַּעַת בַּעַל הַפָּרָה, וּפְלִיגֵי הָכָא בִּמְעֻבֶּרֶת שֶׁעָלָה עָלֶיהָ זָכָר מֵעַצְמוֹ בְּלֹא דַעַת הַבְּעָלִים. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמַכְשִׁיר סָבַר עֻבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא וְהָוֵי כְגוּפָהּ דְּפָרָה, וְרַבָּנָן דְּפָסְלֵי סָבְרֵי עֻבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא וְנִפְסֶלֶת מֵחֲמַת מְלָאכָה, שֶׁנּוֹשֵׂאת אֶת עֻבָּרָהּ. וַהֲלָכָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִשָּׁעָה שֶׁעָלָה עָלֶיהָ זָכָר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, וּדְלֹא כְרַבִּי יְהוּדָה:
אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. שֶׁחֲשׁוּדִים עַל הָרְבִיעָה, וְשֶׁמָּא נִרְבַּעַת בְּיָדָם:
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה נַעֲשֵׂית עֲקָרָה כְּשֶׁרוֹבְעָהּ, שֶׁהַנָּכְרִי חָס עַל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלֹּא תֵעָקֵר:
וְלֹא זוֹ בִלְבַד. לֹא בְפָרַת חַטָּאת בִּלְבַד פְּלִיגֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן, אֶלָּא בְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד פּוֹסֵל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִם נִלְקְחוּ מִן הַנָּכְרִים, דְּחָיֵשׁ לִרְבִיעָה. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ. כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בָּאִין בֵּין מִן הָאָרֶץ בֵּין מִחוּצָה לָאָרֶץ בֵּין מִן הֶחָדָשׁ בֵּין מִן הַיָּשָׁן:
חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא כג) כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר, וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּתִיב (שם) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם. וְאֵין בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ, דִּכְתִיב בְּהוּ מִנְחָה חֲדָשָׁה:
משנה ב
יָגֹד. יַחְתֹּךְ. כְּמוֹ גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד):
וְהַנַּנֶּסֶת. קְטַנָּה בְיוֹתֵר. שֶׁזֶּה מוּם בָּאָדָם וְאֵינוֹ מוּם בַּבְּהֵמָה:
יַבֶּלֶת. וורוא"ה בְּלַעַ"ז:
רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ג
יוֹצֵא דֹפֶן פְּסוּלָה. כִּשְׁאָר קָדָשִׁים. דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא כב] כִּי יִוָּלֵד, פְּרָט לְיוֹצֵא דֹפֶן. וְאַף עַל גַּב דְּפָרָה לָאו קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הִיא אֶלָּא קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם יוֹצֵא דֹפֶן פְּסוּלָה, דְּחַטָּאת קַרְיֵהּ רַחֲמָנָא:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. בְּאֶתְנָן וּמְחִיר דַּוְקָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בַּמֻּקְדָּשִׁים. בִּבְכוֹרוֹת פֶּרֶק עַל אֵלּוּ מוּמִין, מְפֹרָשִׁים הַמּוּמִין הַפְּסוּלִין בַּמֻּקְדָּשִׁים:
פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. דִּכְתִיב (במדבר יט) אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם:
עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר אָחַז בִּזְנָבָהּ. נִסְתַּיַּע בָּהּ כְּשֶׁעָבַר אֶת הַנָּהָר:
קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה. הַחֶבֶל שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָהּ בּוֹ קִפְּלוֹ וּנְתָנוֹ עַל גּוּפָהּ:
נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ פְּסוּלָה. נֶאֱמַר בְּפָרָה (שם) אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, וְנֶאֱמַר בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה (דברים כא) אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל, מָה עֹל הָאָמוּר בְּעֶגְלָה עָשָׂה שְׁאָר עֲבוֹדָה פְסוּלָה כְּעֹל, אַף עֹל הָאָמוּר בְּפָרָה עָשָׂה שְׁאָר עֲבוֹדָה פְסוּלָה כְּעֹל:
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחֲלִיק. שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ רַגְלֶיהָ וְתִפֹּל:
לְצֹרֶךְ אַחֵר פְּסוּלָה. וַאֲפִלּוּ לְצָרְכּוֹ וּלְצָרְכָּהּ פְּסוּלָה:
משנה ד
עָלָה עָלֶיהָ זָכָר פְּסוּלָה. אַף עַל גַּב דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּדָמֶיהָ יְקָרִים וּמַפְסִיד טוּבָא, וּבַעֲבוֹדָה דְלָא נִיחָא לֵיהּ לֹא מִפַּסְּלָה, דִּכְתִיב בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה [שָׁם] אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ, כְּתִיב עָבַד וְקָרִינַן עֻבַּד, מָה עָבַד דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף עֻבַּד דְּנִיחָא לֵיהּ, וְיָלְפִינַן פָּרַת חַטָּאת מִנַּהּ. מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּבִשְׁאָר פָּרוֹת הֲוָה נִיחָא לֵיהּ, חָשְׁבִינַן לְגַבֵּי פָרַת חַטָּאת נַמִּי נִיחָא לֵיהּ. וְעוֹד אִם בָּאתָ לְהַכְשִׁיר אִם כֵּן הֲוָה נִיחָא לֵיהּ, וּמִשּׁוּם הָכִי פְּסוּלָה:
הֶעֱלָהוּ פְּסוּלָה. לָאו דַּוְקָא הֶעֱלָהוּ, אֶלָּא אִם עָלָה עָלֶיהָ לְדַעַת הַבְּעָלִים, אֲפִלּוּ עָלָה מֵעַצְמוֹ פְּסוּלָה. וְאִם שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים, כְּשֵׁרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ה
הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת פְּסוּלָה. דִּכְתִיב אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אִי בְמוּמִין הֲרֵי כְבָר אָמוּר אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. אֶלָּא שֶׁתְּהֵא תְמִימָה בְאַדְמִימוּת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. גָּרְסִינַן, וְלֹא גָרְסִינַן אֲפִלּוּ. בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה תַנָּא קַמָּא גֻּמָּא, הָיָה שׁוֹנֶה רַבִּי יְהוּדָה כּוֹס. גֻּמָּא וְכוֹס אֶחָד הוּא, אֶלָּא שֶׁחַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ, שֶׁרַבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְגֻמָּא כּוֹס. הָכִי מוּכָח בַּתּוֹסֶפְתָּא:
מוֹכִיחוֹת. מְכֻוָּנוֹת וּסְמוּכוֹת זוֹ בְצַד זוֹ:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ טוּבָא וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
אַחַר הַנִּרְאֶה. הַיְנוּ אַחַר רֹאשָׁן שֶׁל שְׂעָרוֹת:
אַחַר הָעִקָּר. וְאִם עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר וְיֵשׁ בָּעִקָּר שֶׁמַּאְדִּים כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג, יִגְזֹז רֹאשָׁן הַמַּשְׁחִיר וְהִיא כְשֵׁרָה. אֲבָל אִם אֵין בָּעִקָּר הַמַּאְדִּים שִׁעוּר שֶׁיּוּכְלוּ לְהִנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג, פְּסוּלָה אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. שֶׁשִּׁעוּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם, הוּא כְדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִטָּלוֹת בְּפִי הַזּוּג. וְכֵן הֲלָכָה: