ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
חַטּאֹת הַצִּבּוּר. כְּגוֹן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת וְעוֹלוֹתֵיהֶן, כֻּלְּהוּ בְנֵי שָׁנָה נִינְהוּ:
חַטַּאת הַיָּחִיד. כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה:
וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי כְּשֵׁרִים. דִּכְתִיב (ויקרא כב) וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה, וְנֶאֱמַר בִּבְכוֹר (שמות כב) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי, מַה בְּכוֹר עָשָׂה יוֹם שְׁמִינִי כִּשְׁמִינִי וָהָלְאָה, אַף בִּשְׁאָר קָרְבָּנוֹת עָשָׂה יוֹם שְׁמִינִי כִּשְׁמִינִי וָהָלְאָה. מִיהוּ בְּמִידִי דְחוֹבָה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהָבִיא מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וָאֵילָךְ:
וְהַפֶּסַח. אַף עַל גַּב דְּחוֹבָה הוּא, לֹא חָשׁוּ חֲכָמִים, מִשּׁוּם דְּנָסְבֵי לְפִי נְפָשׁוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי נוֹתָר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל [אֶלָּא] לַחֲבוּרָה אֶחָת: