ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ג
הֵבִיאוּ לְפָנָיו. הַיְרָקוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר תִּינוֹק וְיִשְׁאַל, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָבִיא יְרָקוֹת קֹדֶם סְעוּדָה:
מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת. לָאו דַּוְקָא חֲזֶרֶת, דְּטִבּוּל רִאשׁוֹן זֶה הָוֵי בִשְׁאָר יְרָקוֹת, אֶלָּא אִם אֵין לוֹ שְׁאָר יְרָקוֹת מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת בִּמְקוֹם שְׁאָר יְרָקוֹת. וְלָשׁוֹן מְטַבֵּל, אוֹכֵל. וּלְפִי שֶׁכָּל אֲכִילָתָן עַל יְדֵי טִבּוּל הָיְתָה, קָרֵי לַאֲכִילָה טִבּוּל. וּמִיהוּ טִבּוּל זֶה לָאו בַּחֲרֹסֶת הוּא, מִדְּקָתָנֵי לְקַמָּן הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת, מִכְּלָל דַּעֲדַיִן לֹא הוּבְאוּ:
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֵּר אֶת הַפָּת. לַאֲכִילַת מַצָּה. וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן שֶׁאֵין אֲכִילָה אַחֶרֶת מַפְסֶקֶת בֵּין אֲכִילַת יְרָקוֹת לַאֲכִילַת מַצָּה, דְּקֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ חֲזֶרֶת שֶׁל מִצְוָה שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו עַל אֲכִילַת מָרוֹר אוֹכֵל מַצָּה תְחִלָּה, כְּדִכְתִיב (במדבר ט) עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, מַצּוֹת בְּרֵישָׁא וַהֲדַר מְרוֹרִים:
וַחֲרֹסֶת. שֶׁעוֹשִׂים מִתְּאֵנִים וְלוּזִים וּבָטְנִים וּשְׁקֵדִים וְכַמָּה מִינֵי פֵרוֹת, וּמְשִׂימִין בָּהּ תַּפּוּחִים, וְדָכִין הַכֹּל בַּמְּדוֹכָה, וּמְעָרְבִין בְּחֹמֶץ, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ תְבָלִין קָנֶה וְקִנָּמוֹן כְּעֵין פְּתִילוֹת דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת זֵכֶר לַקַּשׁ, וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עָבָה זֵכֶר לַטִּיט:
שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. אֶלָּא לִרְפוּאָה, לְבַטֵּל שְׂרַף הַחֲזֶרֶת שֶׁרַע וְקָשֶׁה לַגּוּף כְּאֶרֶס:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִצְוָה. זֵכֶר לַתַּפּוּחַ שֶׁהָיוּ יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶם בְּלֹא עֶצֶב, וְזֵכֶר לַטִּיט: