ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה. קֹדֶם לַמִּנְחָה מְעַט כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה, בִּתְחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית. דְּתָמִיד קָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה, וְהוּא זְמַן הַמִּנְחָה, וְקֹדֶם לַמִּנְחָה חֲצִי שָׁעָה הָוֵי בִתְחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית:
לֹא יֹאכַל אָדָם. כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל מַצָּה לְתֵאָבוֹן, מִשּׁוּם הִדּוּר מִצְוָה. וְלֶחֶם פְּשִׁיטָא דְלָא מָצֵי אָכֵיל, דְּחָמֵץ אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. וּמַצָּה נַמִּי הָא אָמְרִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי הָאוֹכֵל מַצָּה בְעֶרֶב פֶּסַח כְּבָא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו. וְלֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִשְׁאָר אֳכָלִין, שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְרֵסוֹ מֵהֶן:
עַד שֶׁיָּסֵב. בַּמִּטָּה וְעַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי חוֹרִין:
וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ. גַּבָּאֵי צְדָקָה הַמְפַרְנְסִים אֶת הָעֲנִיִּים:
מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא, וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי:
וַאֲפִלּוּ הוּא מִתְפַּרְנֵס מִן הַתַּמְחוּי. דְּהַיְנוּ עָנִי שֶׁבַּעֲנִיִּים, דִּתְנַן בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי: