ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
אֻנְקְלָיוֹת. מַסְמֵרִים שֶׁרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִים לְמַעְלָה:
וּבָעַמּוּדִים. שֶׁהָיוּ קְבוּעִין בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם בָּעֲזָרָה עַמּוּדִים קְטַנִּים נִקְרָאִים נַנָּסִים:
חֲלָקִים. מְפֻצֶּלֶת קְלִפָּתָן:
שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְאֵין יָכוֹל לְטַלְטֵל הַמַּקְלוֹת:
יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ. וְתוֹלֶה אוֹתוֹ בְּגִידֵי אַרְכֻּבּוֹתָיו בִּזְרוֹעוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל אוֹתָן הַמַּקְלוֹת, דְּאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ: