ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
תָּמִיד נִשְׁחָט. תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם נִשְׁחָט כָּל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בִּשְׁמֹנֶה וּמֶחֱצָה. דִּזְמַן שְׁחִיטַת הַתָּמִיד מִכִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב שֶׁהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה שֶׁחַמָּה נוֹטָה לַמַּעֲרָב, שֶׁחֲצִי שֵׁשׁ וַחֲצִי שֶׁבַע הִיא עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְאֵין צֵל נוֹטֶה אֶלָּא צֵל כָּל אָדָם תַּחְתָּיו. וּמְאַחֲרִין שְׁחִיטָתוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחַר זְמַנּוֹ מִפְּנֵי נְדָרִים וּנְדָבוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקְרִיבָם אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, כְּדִכְתִיב (ויקרא ו) וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, עַל עוֹלַת הַבֹּקֶר הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן, שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר מְאֻחָר לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וַאֲפִלּוּ בְשַׁבָּת שֶׁאֵין קְרֵבִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת, מְאַחֲרִים זְמַן שְׁחִיטַת תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מִשּׁוּם סְרַךְ נְדָרִים וּנְדָבוֹת דְּחֹל. וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁהַפֶּסַח קָרֵב אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, מַקְדְּמִינַן לֵיהּ שָׁעָה אַחַת וְעָבְדִינַן לֵיהּ בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה:
חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. דְּאִיכָּא נַמִּי צְלִיַּת הַפֶּסַח דְּלֹא דָחְיָא שַׁבָּת וְצָרִיךְ לִצְלוֹתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מַקְדְּמִינַן לֵיהּ וּמוֹתְבִינַן לֵיהּ אַדִּינֵיהּ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה:
וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. גְּמַר הַקְרָבָתוֹ בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, שֶׁשּׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת בַּעֲשִׂיָּתוֹ: