ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ. הָיוּ נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ:
מַרְכִּיבִין דְּקָלִים. עָנָף רַךְ שֶׁל דֶּקֶל זָכָר מַרְכִּיבוֹ בְדֶקֶל נְקֵבָה, שֶׁהַזָּכָר עוֹשֶׂה פֵרוֹת וְהַנְּקֵבָה אֵינָהּ עוֹשָׂה פֵרוֹת:
כָּל הַיּוֹם. כְּלוֹמַר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר:
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע. שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד בִּקְרִיאַת שְׁמַע. פֵּרוּשׁ אַחֵר שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִיקִין בֵּין אֶחָד לִוְאָהַבְתָּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד וּלְהַפְסִיק בֵּין מַלְכוּת שָׁמַיִם לִדְבָרִים אֲחֵרִים:
וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין. עוֹשִׂין גָּדִישׁ מִן הֶחָדָשׁ לִפְנֵי הָעֹמֶר, וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִנֵּיהּ:
וְלֹא מִחוּ בְיָדָם. כָּל הַשִּׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁעָשׂוּ, כֻּלָּם שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין, אֶלָּא שֶׁעַל אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה לֹא מִחוּ וְעַל שְׁלֹשָׁה הָאַחֲרוֹנִים מִחוּ:
מַתִּירִין לֶאֱכֹל גִּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. גִּדּוּלִים שֶׁגָּדְלוּ בְּאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, דְּקָסָבְרֵי אֵין אִסּוּר אֶלָּא הַפְּרִי עַצְמוֹ שֶׁהֻקְדַּשׁ. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי מַתְּזִיר, כְּלוֹמַר חוֹתְכִים וְכוֹרְתִים עַנְפֵי אִילָנוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁצָּמְחוּ אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוּ הָאִילָן, לֵהָנוֹת מֵהֶן:
וְאוֹכְלִין. בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב פֵּרוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ תַּחַת הָאִילָן, וְלֹא נוֹדַע אִם נָשְׁרוּ מֵאֶמֶשׁ וְהֵם מֻתָּרִים, אוֹ נָשְׁרוּ הַיּוֹם וַאֲסוּרִים:
וְנוֹתְנִים פֵּאָה לַיָּרָק. וַאֲנַן קָיְמָא לָן דְּכָל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם אֵינוֹ חַיָּב בְּפֵאָה, וְיָרָק דָּבָר שֶׁאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם הוּא:
וּמִחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. מִשּׁוּם דְּקָא מַפְקְעֵי לַהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְהָעֲנִיִּים אוֹכְלִים אוֹתָהּ בְּטִבְלָם, כִּסְבוּרִין שֶׁהוּא פֵאָה, וּפֵאָה פְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר מִשּׁוּם דְּהֶפְקֵר הִיא: