ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
יְדֵי חוֹבָתוֹ. מִשּׁוּם חוֹבַת מַצָּה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכֹל מַצָּה דִּכְתִיב (שמות יב) בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת:
בְּחִטִּים, בִּשְׂעוֹרִים וְכוּ'. אֲבָל אֹרֶז וְדֹחַן וּשְׁאָר מִינִים לֹא, דִּכְתִיב (דברים טז) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבַת מַצָּה, יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וּשְׁאָר מִינִים שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִמּוּץ אֶלָּא לִידֵי סִרְחוֹן:
וּבִדְמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ. כָּל הָנֵי לְמַאי אִצְטְרִיכוּ מְפֹרָשִׁים בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק מְפַנִּין (פי"ח מ"א):
וְהַכֹּהֲנִים בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה. דְּמַהוּ דְתֵימָא מַצָּה הַשָּׁוָה וּרְאוּיָה לְכָל אָדָם בָּעִינַן, וְחַלָּה וּתְרוּמָה אֵינָן רְאוּיִין לְזָרִים, קָא מַשְׁמַע לָן:
חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַצָּה גְמוּרָה, דִּכְתִיב (שמות יב) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּמְּרוֹת לְשֵׁם מַצָּה אֶלָּא לְשֵׁם זֶבַח:
לִמְכֹּר בַּשּׁוּק יוֹצֵא בָהֶם. דְּכָל לִמְכֹּר בַּשּׁוּק אָמַר אִי מִזְדַּבְנָא מִזְדַּבְנָא, וְאִי לֹא, אָכֵילְנָא לַהּ אֲנָא לְמַצָּה שֶׁל מִצְוָה: