ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
מֻתָּר בַּהֲנָאָה. לָאו לְמֵימְרָא דְּבַאֲכִילָה אָסוּר, אֶלָּא אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנָא סֵיפָא וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּהֲנָאָה, תָּנָא גַּבֵּי נָכְרִי מֻתָּר בַּהֲנָאָה. אִי נַמִּי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דְּנַהֲגֵי אִסּוּרָא בְּפַת שֶׁל נָכְרִי, מִשּׁוּם הָכִי לֹא תָּנֵי בְהֶדְיָא חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי מֻתָּר בַּאֲכִילָה:
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵרָאֶה לְךָ. כְּלוֹמַר קְנָסָא קָנְסִינַן לֵיהּ הוֹאִיל וְעָבַר עַל לֹא יֵרָאֶה לְךָ. אִי נַמִּי אַרֵישָׁא קָאֵי, חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי מֻתָּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵרָאֶה לְךָ, וְדָרְשִׁינַן שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים: