ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
שְׁתֵּי חַלּוֹת. שֶׁל חָמֵץ:
שֶׁל תּוֹדָה פְסוּלוֹת. שֶׁנִּפְסְלוּ בְלִינָה. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֵן מְרֻבּוֹת לַחֲמֵי תוֹדָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תוֹדָה לְהָבִיא מְבִיאָהּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, נִפְסָלוֹת בְּלִינָה לְבֹקֶר שֶׁל אַרְבָּעָה עָשָׂר. לַחֲמֵי תוֹדָה אַרְבָּעִים חַלּוֹת, עֲשָׂרָה מֵהֶן חָמֵץ. וְתוֹדָה נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה, וְאִם הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָם בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֵין נֶאֱכָלוֹת שֶׁל חָמֵץ אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְאָסוּר לְהָבִיא קָרְבָּן בְּיוֹם שֶׁיִּתְמַעֵט זְמַן אֲכִילָתוֹ, שֶׁאֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל, הִלְכָּךְ כָּל מִי שֶׁהָיָה עָלָיו קָרְבַּן תּוֹדָה מְבִיאָהּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, דִּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר לֹא יוּכַל לַהֲבִיאָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּפֶסַח, וְנִפְסְלוּ בְלִינָה לְיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם אוֹכְלִים כָּל כָּךְ, וּמִשּׁוּם הָכִי דִפְסוּלוֹת הָיוּ נְתוּנוֹת שָׁם, שֶׁאִם הָיוּ כְשֵׁרוֹת לֹא הָיוּ נוֹתְנִים אוֹתָם שָׁם לְפָסְלָם בְּיָדַיִם:
שֶׁמֻּנָּחוֹת. שָׁם עַד זְמַן הַבִּעוּר וְנִשְׂרָפוֹת:
עַל גַּג הָאִצְטַבָּא. שֶׁהָיָה בְהַר הַבַּיִת. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָם שָׁם לְסִימָן:
נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן. בִּתְחִלַּת שָׁעָה חֲמִשִּׁית בָּא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְנוֹטֵל הָאַחַת, וְכָל הָעָם מַכִּירִים שֶׁהִגִּיעַ שָׁעָה חֲמִשִּׁית וְתוֹלִין:
וּתְרוּמָה כָּל חָמֵשׁ. דְּאָסוּר לְהַפְסִיד קָדָשִׁים בַּיָּדַיִם כָּל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לְאָכְלָם:
וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי רֻבָּא טָעוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל: