ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
נֶאֱמָנִים. הָעֲנִיִּים לוֹמַר חִטִּים הַלָּלוּ שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵן, וּפְטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
בִּשְׁעָתָן. בִּשְׁעַת הַקָּצִיר:
בְּכָל שְׁנָתוֹ. בְּשָׁנָה שְׁלִישִׁית וּבְשָׁנָה שִׁשִּׁית, שֶׁמַּעְשַׂר עָנִי נוֹהֵג בָּהֶן:
וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם. דְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נוֹהֵג בְּכָל שָׁנָה, וְכֵיוָן דְּאָמַר שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן הֵם לֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא הִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, דְּכִי הֵיכִי דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה, כָּךְ לֹא נֶחְשַׁד בֶּן לֵוִי עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר:
אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן. נוֹהֲגִים לָתֵת לָהֶם כֵּן, וְלֹא עַל דָּבָר שֶׁאֵין רְגִילִים לָתֵת לָהֶם כַּיּוֹצֵא בוֹ, וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: