ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
לְכֹבָעוֹת. לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כְּמִין כֹּבַע בָּרֹאשׁ, שֶׁכָּךְ הָיוּ רְגִילִין לַעֲשׂוֹת עֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִין וְלָשׂוּם בָּרֹאשׁ:
לְכֻמְסָאוֹת. אֵינָם גְּבוֹהִים וּבוֹלְטִים לְמַעְלָה כְּכֹבָעוֹת, אֶלָּא נִכְפָּפִים לְמַטָּה, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כָּל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב) הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי:
וְלַחֲרָרָה. קָצַר מְעַט וְעִמֵּר, כְּדֵי לְגַלְגֵּל עִסָּה לַעֲשׂוֹת חֲרָרָה קְטַנָּה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, יֵשׁ שֶׁקּוֹצְרִים הַתְּבוּאָה וּמַגְדִּישִׁים אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אֶחָד עַד שֶׁתִּתְאַסֵּף, וְאָז נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ לְמָקוֹם שֶׁדָּשִׁים הַתְּבוּאָה, וּמְקוֹם הַדִּישָׁה נִקְרָא גֹּרֶן, וּמַה שֶּׁמַּגְדִּישִׁים עַל גַּבֵּי קַרְקַע נִקְרָא כֹּבָעוֹת, כִּדְמוּת כֹּבַע שֶׁמְּשִׂימִין בָּרֹאשׁ, וּמַה שֶּׁמַּגְדִּישִׁים בַּחֲפִירָה בָּאָרֶץ נִקְרָא כֻּמְסָאוֹת, לְשׁוֹן כָּמֻס עִמָּדִי, וּמַה שֶּׁמַּגְדִּישִׁים בַּעֲגֻלָּה כִּדְמוּת אֶבֶן הָרֵחַיִם נִקְרָא חֲרָרָה, עַל שֵׁם שֶׁהַחֲרָרָה עֲגֻלָּה:
וְלָעֳמָרִים. עָשָׂה עֳמָרִים קְטַנִּים, וְסוֹפוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְּׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה עֹמֶר אֶחָד:
אֵין לוֹ שִׁכְחָה. כְּלוֹמַר מַה שֶּׁשָּׁכַח בַּשָּׂדֶה בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹלִיךְ לְאֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ אֵינוֹ שִׁכְחָה, דִּכְתִיב (שם כט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְּשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, מַה קָּצִיר שֶׁאֵין אַחֲרָיו קָצִיר, אַף עִמּוּר שֶׁאֵין אַחֲרָיו עִמּוּר, יָצָא אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֵיהֶן עִמּוּר:
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן יֶשׁ לוֹ שִׁכְחָה. הַמּוֹלִיךְ מֵאַחַת מֵהַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ לַגֹּרֶן וְשָׁכַח עֹמֶר בְּאַחַת מִן הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, הֲוֵי שִׁכְחָה:
הַמְעַמֵּר לַגָּדִישׁ. וְרוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְשָׁם יָדוּשׁ אוֹתָם, יֶשׁ לוֹ שִׁכְחָה:
מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן. וְאִם נִמְלָךְ עֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ וּמוֹלִיכָם לְמָקוֹם אַחֵר לָדוּשׁ אוֹתָם, אֵין לוֹ שִׁכְחָה: