ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לֻקַּט תַּחְתָּיו. מִי שֶׁאָסַף וְהִגְדִּישׁ אֶת הָעֳמָרִים לְמָקוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא לָקְטוּ שָׁם הָעֲנִיִּים אֶת הַלֶּקֶט:
כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ לָעֲנִיִּים. דִּקְנָסוּהוּ רַבָּנָן לְפִי שֶׁהִגְדִּישׁ עַל גַּב הַלֶּקֶט, וַאֲפִלּוּ הִגְדִּישׁ חִטִּים עַל גַּבֵּי לֶקֶט שֶׁל שְׂעוֹרִים הֲוֵי כָּל הַנּוֹגֵעַ מִן הַחִטִּים בָּאָרֶץ לָעֲנִיִּים:
הָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים. עַל גַּבֵּי הַלֶּקֶט:
כְּדֵי נְפִילָה. כְּדֵי שִׁעוּר שֶׁרָגִיל לִפּוֹל בִּשְׁעַת קְצִירָה, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה קַבִּין לְכוֹר זֶרַע, וְהַכּוֹר הוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין. וּמִשּׁוּם דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא אוֹמְדִים כַּמָּה לֶקֶט רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ אֹמֶד, שֶׁכְּבָר קָצוּב וְעוֹמֵד כְּדֵי נְפִילָה, בִּשְׁלֹשִׁים סְאִין שֶׁל זֶרַע רָגִיל לִפֹּל מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת קְצִירָה אַרְבָּעָה קַבִּין, וְכָךְ יִתֵּן לָעֲנִיִּים: