ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ. שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לִפְלוֹנִי עַבְדִּי, הֲרֵי הָעֶבֶד בִּכְלַל הַנְּכָסִים וְנָתַן לוֹ אֶת עַצְמוֹ. וְהָא דְקָאָמַר עַבְדִּי הַיְנוּ עַבְדִּי שֶׁהָיָה כְּבָר:
שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין. דְּכָל הֵיכָא דְנָחִית לְשִׁיּוּרָא אָמְרִינַן לְדִידֵיהּ נַמִּי שִׁיֵּר, וְכִי אָמַר כָּל נְכָסַי לְךָ אַשְּׁאָר נְכָסִים קָאָמַר וְלַחֲנוּפֵי לֵיהּ קָאָתֵי, וְלֹא שִׁחְרְרֵיהּ, כֵּיוָן דְּלֹא אָמַר לֵיהּ עַצְמְךָ וּנְכָסַי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם נְכָסִים אֶלָּא הָעֶבֶד וְהַקַּרְקַע שֶׁשִּׁיֵּר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָצָא לְחֵרוּת, דְּכֵיוָן דְּאֵין מִתְקַיֵּם דִּבּוּר כָּל נְכָסַי דְּהָא אָתָא חוּץ וּבָטֵל לֵיהּ, דְּלֹא פַּלְגִינַן דִּבּוּרָא, וַהֲוֵי בָּטֵל לְגַמְרֵי וְלֹא קָנָה לֹא עַצְמוֹ וְלֹא נְכָסִים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין. בֵּין אֵין לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים אֶלָּא הָעֶבֶד וְהַקַּרְקַע שֶׁשִּׁיֵּר, וּבֵין יֵשׁ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין. וּמוֹקְמִינַן דִּבּוּר כָּל נְכָסַי בָּעֶבֶד לְבַדּוֹ כְּשֶׁאֵין לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, וְלֹא אָמְרִינַן דִּבְמַה שֶּׁאָמַר חוּץ בִּטֵּל דִּבּוּרוֹ שֶּׁאָמַר כָּל נְכָסַי, דְּפַלְגִּינַן דִּבּוּרָא, וּמְקַיְמִינַן לֵיהּ בָּעֶבֶד, וְיָצָא בֶן חוֹרִין:
חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא. וְלֹא פֵרֵשׁ מַהוּ מְשַׁיֵּר, דְּהָתָם אָמְרִינַן דְּאֶחָד מֵרִבּוֹא דְּקָאָמַר הַיְנוּ עֶבֶד, וְאִיהוּ לֹא חָשִׁיב לֵיהּ אֶלָּא כְּאֶחָד מֵרִבּוֹא בִּנְכָסִים, וְאַף עַל גַּב דְּשָׁוֵי טְפֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: