ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
קַרְקַע בֵּית רֹבַע. מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִזְרֹעַ בּוֹ רֹבַע הַקַּב. וּפֵרְשׁוּ בוֹ שֶׁהוּא עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּקֵרוּב:
הָעוֹשָׂה סָאתַיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אָזֵיל בָּתַר זְרִיעָה, אֶלָּא קַרְקַע הַמּוֹצִיאָה סָאתַיִם שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר קַבִּין:
לִקְצֹר וְלִשְׁנוֹת. דֶּרֶךְ הַקּוֹצְרִים אוֹחֵז מְלֹא כַפּוֹ מִן הַקָּמָה וְקוֹצֵר, כְּדִכְתִיב (תהלים קכט) שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר. וְאִם יֵשׁ בַּקָּמָה כְּדֵי לְמַלֹּאת כַּפּוֹ שְׁנֵי פְעָמִים חַיֶּבֶת בְּפֵאָה:
קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַיֶּבֶת בַּפֵּאָה. דִּסְבִירָא לֵיהּ פְּאַת שָׂדְךָ כָּל שֶׁהוּא מַשְׁמַע, וּפָלֵיג אַכֻּלְּהוּ:
וּבַבִּכּוּרִים. דִּכְתִיב בְּהוּ אַדְמָתְךָ. וְהַנֵּי מִלֵּי בְּבִכּוּרֵי חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, אֲבָל בְּבִכּוּרִים שֶׁל אִילָן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ קַרְקַע שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת סָבִיב לָאִילָן, שֶׁהוּא שִׁעוּר יְנִיקָתוֹ:
וְלִכְתֹּב עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל. הִלֵּל תִּקֵּן פְּרוֹזְבּוּל, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ נִמְנָעִים מִלְּהַלְווֹת לָעֲנִיִּים מִפְּנֵי הַשְּׁבִיעִית שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת הַחוֹב, תִּקֵּן שֶׁיְּהֵא מוֹסֵר שִׁטְרוֹתָיו לְבֵית דִּין, וְכוֹתֵב, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָּנִין כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֶגְבֶנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה, וּמִשֶּׁכָּתְבוּ לוֹ שְׁטָר זֶה שׁוּב אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת חוֹבוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ קַרְקַע כָּל דְּהוּא לַלּוֶֹה דְּאָז חָשִׁיב כְּאִלּוּ הַחוֹב גָּבוּי כְּבָר בְּיַד בֵּית דִּין וְתוּ לֹא קָרֵינָא בֵיהּ לֹא יִגֹּשׂ, וְחָשְׁבִינַן לְקַרְקַע כָּל שֶׁהוּא כְּאִלּוּ שָׁוֶה כָּל הַחוֹב, דְּאֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת:
וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת. דְּמִטַּלְטְלִין נִקְנִין אַגַּב קַרְקַע, בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין, וְשָׁם מְפֹרָשׁ: