ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
אֵלּוּ מַפְסִיקִין. בֵּין שָׂדֶה לְשָׂדֶה וְיִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים כִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, לְעִנְיַן שֶׁאִם הִנִּיחַ פֵּאָה בְּאַחַת מֵהֶן עַל חֲבֶרְתָּהּ לֹא עָלְתָה לוֹ לְפֵאָה, דִּכְתִיב (ויקרא יט) פְּאַת שָׂדְךָ, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ פֵּאָה מִשָּׂדֶה לַחֲבֶרְתָּהּ:
הַנַּחַל. נָהָר:
וְהַשְּׁלוּלִית. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ שֶׁאַמּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל מַיִם שׁוֹתוֹת מִמֶּנָּה:
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד. אַרְבַּע אַמּוֹת:
וְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵין מַפְסִיקִין בְּאִילָן, וְקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֶׁהִיא רְחָבָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בְּאִילָן:
שְׁבִיל הָרַבִּים וּשְׁבִיל הַיָּחִיד. שְׁבִיל זוּטָר טוּבָא, דְּשָׁקִיל כַּרְעָא וּמָנַח כַּרְעָא. וְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ שְׁבִיל דְּרַבִּים אִם הוּא קָבוּעַ לִימוֹת הַחַמָּה וְלִימוֹת הַגְּשָׁמִים, כְּלוֹמַר שֶׁמְּהַלְּכִין בּוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַשָּׂדוֹת זְרוּעוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מַפְסִיק בֵּין הַשָּׂדוֹת הַזְּרוּעוֹת וְאִי לֹא, לֹא מַפְסִיק:
הַבּוּר. שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ זְרוּעָה. וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם (בראשית מז) מְתַרְגְּמִינַן וְאַרְעָא לֹא תְבוּר:
וְהַנִּיר. חֲרִישָׁה. כְּמוֹ נִירוּ לָכֶם נִיר (ירמיה ד):
וְזֶרַע אַחֵר. כְּגוֹן שֶׁשְּׁתֵּי הַשָּׂדוֹת זְרוּעִים חִטִּים וּבֵינֵיהֶם קַרְקַע זָרוּעַ מִין אַחֵר. וְשִׁעוּר רֹחַב הַבּוּר וְהַנִּיר וְזֶרַע אַחֵר כְּדֵי שְׁלֹשָׁה תְּלָמִים שֶׁל מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה:
וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק. דְּקָסָבַר כָּל לְשַׁחַת לָאו קְצִירָה הִיא, דְּלֹא חָשְׁבִינַן לַהּ אַתְחַלְתָּא דִקְצִירָה. שַׁחַת, תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, וְקוֹצְרִים אוֹתָהּ לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: