ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה יג
כֵּלִים שֶׁסָּכָן. כְּגוֹן מִנְעָלִים וּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁל עוֹר שֶׁסָּכִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן לְרַכְּכָן:
וְחָזַר וְסָכָן בְּשֶׁמֶן טָהוֹר. לְאַחַר שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַשֶּׁמֶן הָרִאשׁוֹן וְהִטְבִּילוֹ לַכְּלִי שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁמֶן טָמֵא, חָזַר וְסָכוֹ בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, וּכְשֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּכְּלִי נִפְלָט הַשֶּׁמֶן לַחוּץ:
אַחַר רִאשׁוֹן אֲנִי בָּא. דְּסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רִאשׁוֹן נִפְלָט לַחוּץ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַחַר אַחֲרוֹן. סָבְרֵי אַחֲרוֹן נִפְלָט. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: