ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
וּמָצְאוּ נָטוּעַ. פָּטוּר. דִּכְתִיב (ויקרא יט) כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם, פְּרָט לְנָטְעוּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לָאָרֶץ:
נָטְעוּ. בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְאַחַר שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, חַיָּב, דִּכְתִיב (שם) כָּל עֵץ בֵּין נְטָעוֹ יִשְׂרָאֵל בֵּין נְטָעוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים:
הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים. שֶׁנָּטַע בִּרְשׁוּתוֹ לְצֹרֶךְ רַבִּים:
חַיָּב. דִּכְתִיב (שם) יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לְהָבִיא הַנָּטוּעַ לָרַבִּים:
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. סָבַר וּנְטַעְתֶּם נַמִּי מַשְׁמַע לָרַבִּים, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט. וְרַבָּנָן סָבְרֵי וּנְטַעְתֶּם כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ מַשְׁמַע. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְהַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ:
וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנָּטַע. בְּשָׂדֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
וְהַגַּזְלָן. שֶׁגָּזַל קַרְקַע וּנְטָעָהּ, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה:
וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה, אִם הִיא שֶׁל חֶרֶס, לְפִי שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס עוֹמֵד בִּפְנֵי הַשָּׁרָשִׁים וְהֵן מְפַעְפְּעִין דֶּרֶךְ הַחֶרֶס וְיוֹנְקִים מִן הַקַּרְקַע. אֲבָל שֶׁל עֵץ בָּעֵי נְקִיבָה:
וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו. וְדַוְקָא בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, אֲבָל בִּמְקוֹם יְעָרִים וּמִדְבָּרוֹת לֹא: