ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
שֶׁאֵין אָדָם מַחֲרִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּבִתּוֹ נְהִי דְּיָכוֹל לְמָכְרָהּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ בְּנַעֲרוּתָהּ:
שֶׁהַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם. דִּכְתִיב (במדבר יח) כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה, וְכֵיוָן דְּדִידֵיהּ הָוֵי, מַה הֲנָאָה בְכָךְ אִם הָיָה מַחְרִים, אִיהוּ גוּפֵיהּ זָכִי בֵּיהּ וְלֹא יָהֵיב לֵיהּ לְכֹהֵן אַחֵר:
נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. הָכִי קָאָמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּמוֹדֶה לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יְהוּדָה וְסוֹבֵר כְּמוֹתוֹ בְקַרְקָעוֹת, וְלֹא דִבֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין, לְפִי שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁל לְוִיִּם. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, הֻקְשׁוּ מִטַּלְטְלִין לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה, דִּכְתִיב (ויקרא כז) מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, מַה שְּׂדֵה אֲחֻזָּה אֵין הַלְּוִיִּם מַחְרִימִים כְּדִכְתִיב כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם, אַף מִטַּלְטְלִין אֵין לְוִיִּם מַחְרִימִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ הַאי הֶקֵּשָׁא. וּמִדְּנָחֵית רַבִּי לְפָרוֹשֵׁי מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּמֶּה מוֹדֶה לְרַבִּי יְהוּדָה וּבַמֶּה נֶחְלָק עָלָיו, שְׁמַע מִנַּהּ דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: