ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
אָמַר אֶחָד הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת. לְאַחַר שֶׁאָמְרוּ הַבְּעָלִים בְּעֶשְׂרִים:
הַבְּעָלִים נוֹתְנִים. בְּעַל כָּרְחָן: עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ. דִּלְהַאי לֹא יָהֲבִינַן לֵיהּ, הוֹאִיל וְאָמְרוּ הַבְּעָלִים עֶשְׂרִים וְעָלָה הַחֶשְׁבּוֹן עִם הַחֹמֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וְאִי יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאִיךְ בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת נִמְצָא הֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. וּבְעָלִים בְּעַל כָּרְחָן יִתְּנוּ אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁהוֹסִיף זֶה עַל הַקֶּרֶן וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דִּידְהוּ, אֲבָל עַל סֶלַע שֶׁהוֹסִיף זֶה לֹא יוֹסִיפוּ חֹמֶשׁ:
אָמַר אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים הַבְּעָלִים נוֹתְנִים שְׁלֹשִׁים. בְּעַל כָּרְחָן. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אַמַּאי כּוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים, בִּשְׁלָמָא עַד הַשְׁתָּא חַיְּבִינַן לְהוּ דְהָא לֹא מָצִינַן לְמֵיתְבָא לְהָנָךְ, מִשּׁוּם דְּקֶרֶן דִּידְהוּ לֹא הָוֵי כְּקֶרֶן וְחֹמֶשׁ דְּאָמְרוּ בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, הִלְכָּךְ עַל כָּרְחֲךָ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים, וְכֵיוָן דִּמְהַדְּרִינַן עָלַיְהוּ בָעוּ לְמֵיתַב קַרְנָא כַּמָּה דְּשַׁיְמוּהָּ אַחֲרִינֵי, וְחוּמְשָׁא דִידְהוּ. אֲבָל הַשְׁתָּא דְאָמַר אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, לִתְּנוֹ לְהַאִיךְ, דְּהָא קֶרֶן דִּידְהוּ הָוֵי כְקֶרֶן וְחֹמֶשׁ דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, וְלֵימְרוּ בְּעָלִים הֲרֵי בָּא אַחֵר בִּמְקוֹמֵנוּ שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים סְלָעִים כְּמוֹתֵינוּ. וּמְתָרֵץ, כְּגוֹן דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא פְּרוּטָה יוֹתֵר עַל עֶשְׂרִים סְלָעִים, דְּמָטֵי חוּשְׁבְּנָא דְקֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים וּפְרוּטָה, וְאִי יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי, אִיכָּא פְסֵידָא לַהֶקְדֵּשׁ. הִלְכָּךְ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים בְּעַל כָּרְחַיְהוּ. וְהָא דְלָא תָנָא בָרֵישָׁא הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וּפְרוּטָה, דְּבִפְרוּטוֹת לֹא דָק תַּנָּא וְלֹא חָשׁ לְמִיתְנִינְהוּ:
אִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִתֵּן שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר. כְּגוֹן דְּמֵעִקָּרָא כְּשֶׁפָּתְחוּ הַבְּעָלִים רִאשׁוֹן אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת סְלָעִים דַּהֲוֵי בֵּין קֶרֶן וָחֹמֶשׁ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ סְלָעִים וְדִינָר, שֶׁהַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִינָרִים, וְחֹמֶשׁ הוּא רְבִיעִית הַמָּמוֹן כְּדַאֲמַרַן, וְעִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה הֵם חָמֵשׁ, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר:
הַבְּעָלִים קוֹדְמִין. דְּאִי הֲוָה יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי הֲוָה מַפְסִיד הֶקְדֵּשׁ דִּינָר מִמַּאי דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, הִלְכָּךְ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים עַל כָּרְחַיְהוּ:
וְאִם לָאו. שֶׁלֹּא פָּתְחוּ הַבְּעָלִים תְּחִלָּה אֶלָּא בְעֶשְׂרִים, וְזֶה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים:
אוֹמְרִים לָזֶה הִגִּיעָתְךָ. הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ, וְלֹא מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים. מִשּׁוּם דְּאָמְרֵי בְעָלִים בָּא אַחֵר בִּמְקוֹמֵנוּ שֶׁנּוֹתֵן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה כְמוֹתֵנוּ. וְהָא דִתְנַן בְּמַתְנִיתִין שֶׁאֵין הַבְּעָלִים מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ אֶלָּא עַל מַה שֶּׁפָּתְחוּ הֵם תְּחִלָּה וְלֹא עַל עִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה, הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְלָא שָׁמוּ בְנֵי אָדָם אֶת הַקַּרְקַע כְּמוֹ שֶּׁאָמַר זֶה הָאַחֵר, אֲבָל אִם שָׁמוּהוּ שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם כִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה, מוֹסִיפִין בְּעָלִים חֹמֶשׁ בְּעִלּוּיוֹ בְּעַל כָּרְחָן. וְכֻלַּהּ מַתְנִיתִין לֹא אַיְרֵי אֶלָּא בִשְׂדֵה אֲחֻזָּה בִּזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין: