ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלָי כוּ', אִם כֶּסֶף כֶּסֶף. אִם פֵּרֵשׁ כֶּסֶף נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ כֶּסֶף, וְאִם פֵּרֵשׁ זָהָב, נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ זָהָב. וְהָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאִם לֹא פֵּרֵשׁ אֶלָּא אָמַר סְתָם מִשְׁקָלִי עָלָי, פָּטַר נַפְשֵׁיהּ בְּכָל דְּהוּ, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה דָבָר שֶׁכְּמוֹתוֹ רָגִיל לִהְיוֹת נִשְׁקָל בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַאֲפִלּוּ זֶפֶת וַאֲפִלּוּ בְּצָלִים וּרְגִילִים אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְמָכְרָם בְּמִשְׁקָל, וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא מִשְׁקָלִי עָלָי סְתָם וְלֹא פֵּרֵשׁ, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ זֶפֶת אוֹ בְצָלִים וְנִפְטָר:
וּמַעֲשֶׂה בְאִמָּהּ שֶׁל יִרְמַטְיָה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מְחַסְרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא, אַף עַל גַּב דְּלֹא פֵרֵשׁ אָמְדִינַן לֵיהּ לְפִי כְבוֹדוֹ, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּאִמָּהּ שֶׁל יִרְמַטְיָה, אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ כָּךְ, שֶׁאָמְרָה מִשְׁקַל בִּתִּי עָלָי וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם, וּשְׁקָלוּהָ וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב, לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲמוּדָה בְעֹשֶׁר:
מִשְׁקַל יָדִי עָלָי. הֵיאַךְ הוּא שׁוֹקֵל יָדוֹ, דְּאִם רוֹצֶה מַכְבִּיד וְאִם רוֹצֶה מֵקֵל:
וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפְּקוֹ. קוד"ו בְּלַעַ"ז. מִשּׁוּם דְּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיוּ קוֹרִין יָד לַזְּרוֹעַ עַד הַמַּרְפֵּק. וּכְשֶׁמַּכְנִיס הַיָּד לְתוֹךְ חָבִית מְלֵאָה מַיִם יִשָּׁפְכוּ מִן הַמַּיִם שֶׁבֶּחָבִית כְּפִי מְקוֹם הַיָּד שֶׁהִכְנִיס בְּתוֹכָהּ עַד הַמַּרְפֵּק, וְחוֹזֵר וּמַכְנִיס בֶּחָבִית בָּשָׂר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת שֶׁל חֲמוֹר, שֶׁמִּשְׁקָל בְּשַׂר חֲמוֹר כְּמִשְׁקַל בְּשַׂר אָדָם, וִיהֵא בְּאוֹתוֹ בָשָׂר גִּידִין וַעֲצָמוֹת כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיָּד, שֶׁאֵין מִשְׁקַל עֲצָמוֹת וְגִידִין שָׁוֶה לְמִשְׁקַל בָּשָׂר, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתַּחְזֹר וְתִתְמַלֵּא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה, דְּהַשְׁתָּא אִיכָּא נֶפַח כְּשִׁעוּר יָדוֹ, וְשׁוֹקֵל הַבָּשָׂר וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים הָהֵם וְהוּא מִשְׁקַל יָדוֹ:
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּבְשַׂר חֲמוֹר שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹךְ הֶחָבִית יוֹתֵר גִּידִים וַעֲצָמוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בַּיָּד, אוֹ פָּחוֹת, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַמִּשְׁקָל מְכֻוָּן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: