ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר. תּוֹרַת דִּין הַשָּׂגַת יָד, שֶׁעָנִי נִדּוֹן בַּעֲרָכִין כְּפִי הֶשֵּׂג יָדוֹ, בָּתַר נוֹדֵר אָזְלִינַן, וְלֹא בָתַר נִדָּר, כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן:
וְהַשָּׁנִים בַּנִּדָּר. יֶלֶד שֶׁהֶעֱרִיךְ עֵרֶךְ זָקֵן, נוֹתֵן עֵרֶךְ זָקֵן, דְּלֹא אָזְלִינַן בָּתַר שָׁנִים דְּנוֹדֵר. וְתַנָּא דְּקָרֵי לְמַעֲרִיךְ נוֹדֵר, לִישְׁנָא דִּקְרָא נָקַט, דִּכְתִיב (ויקרא כז) עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנּוֹדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן. וְאַיְדֵי דְאָמַר הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר אָמַר נַמִּי הַשָּׁנִים בַּנִּדָּר:
וְהָעֲרָכִים בַּנֶּעֱרָךְ. קְצַב הָעֵרֶךְ דְּזָכָר וּנְקֵבָה, בָּתַר נֶעֱרָךְ אָזֵיל, וְלֹא בָּתַר מַעֲרִיךְ, כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן דְּאִישׁ שֶׁאָמַר עֵרֶךְ אִשָּׁה פְלוֹנִית עָלָי נוֹתֵן עֵרֶךְ אִשָּׁה:
וְהָעֵרֶךְ בִּזְמַן הָעֵרֶךְ. כְּדִמְפָרֵשׁ לְקַמָּן, שֶׁאִם הֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ כְשֶׁהָיָה פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים דַּהֲוֵי עֵרֶךְ קָטָן, וְקֹדֶם נְתִינָתוֹ הָיָה בֶּן עֶשְׂרִים, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא כְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱרִיךְ: