ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג
משנה א
יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר וְכוּ'. כֻּלְּהוּ מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל לְקַמָּן בְּפִרְקִין:
אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ שָׁוֶה מֵאָה מָנֶה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא חֲמִשִּׁים סֶלַע, וְהַיְנוּ לְהָקֵל. וּלְהַחֲמִיר, שֶׁהַמַּעֲרִיךְ אֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אֵין שָׁוֶה אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סְלָעִים אִם הַנֶּעֱרָךְ מִבֶּן עֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים:
משנה ב
בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז. סְבִיבוֹת הָעִיר, שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁבַּחַת כָּל כָּךְ מִפְּנֵי מִדְרַס הָרַגְלַיִם:
חוֹלוֹת. סְבִיבוֹת. כְּמוֹ מְחוֹל הַכֶּרֶם [כִּלְאַיִם פּ"ד]:
מָחוֹז. עִיר. פֵּרוּשׁ אַחֵר מָחוֹז שֵׁם מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׂדוֹתֵיהֶן חֲשׁוּבִים:
בְּפַרְדְּסוֹת. מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה אִילָנוֹת נְטוּעִים:
סְבַסְטִי. שֵׁם מָקוֹם. וְהָאִילָנוֹת שָׁם מְעֻלִּים מְאֹד:
נוֹתֵן. מִי שֶׁפּוֹדֶה אוֹתָן מִן הַהֶקְדֵּשׁ, בֵּין בְּעָלִים בֵּין אִישׁ אַחֵר:
בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף. אִם תְּחִלַּת הַיּוֹבֵל הִיא. וְאִם לָאו, מְגָרֵעַ מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ סֶלַע וּפֻנְדְיוֹן לְשָׁנָה. בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים, מָקוֹם רָאוּי לִזְרִיעַת כּוֹר, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשִׁים סְאָה שֶׁל שְׂעֹרִים. וְהוּא גָּדוֹל מִמְּקוֹם זְרִיעַת כּוֹר שֶׁל חִטִּין. וְהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּה מְלֵאָה אִילָנוֹת, כְּשֶׁהוּא פּוֹדָן פּוֹדֶה הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיָן, וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת הַקַּרְקַע בֵּית זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף:
וּבִשְׂדֵה מִקְנָה נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. דְּבִשְׂדֵה מִקְנָה כְתִיב (ויקרא כז) וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ, וְאֵין מִכְסַת אֶלָּא מִנְיַן דָּמִים, דְּהַיְנוּ כְפִי מַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לא) וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס:
אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה וְחִשַּׁב, וְנֶאֱמַר בִּשְׂדֵה מִקְנָה וְחִשַּׁב, מַה בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה דָּבָר קָצוּב, אַף שְׂדֵה הַמִּקְנָה דָּבָר קָצוּב, דְּהַיְנוּ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף:
וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ. דְּבִשְׂדֵה מִקְנָה כְתִיב מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ, הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לַעֲרָכִין, מַה עֲרָכִין אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ, אַף שְׂדֵה מִקְנָה אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
משנה ג
הֵמִית בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. דִּכְתִיב (שמות כא) אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, דְּמֵי נֶזֶק:
חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה. בֵּין בְּעֶבֶד בֵּין בְּבֶן חוֹרִין, וְלֹא הֱמִיתוֹ. מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם:
משנה ד
פְּגָם. שָׁמִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לְעַבְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ:
לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אָדָם נִקְלֶה שֶׁבִּיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ:
משנה ה
נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁהָאוֹמֵר לֹא מָצָאתִי בְתוּלִים נוֹתֵן מֵאָה, וְהָאוֹנֵס דְּמוֹצִיא בְתוּלִים עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נוֹתֵן חֲמִשִּׁים:
גְּזַר דִּין. שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לָאָרֶץ:
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים. גַּבֵּי מְרַגְּלִים כְּתִיב, דְּמַשְׁמַע עַל זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין: