ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הַנָּכְרִי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נֶעֱרָךְ. תְּרֵי קְרָאֵי כְתִיבֵי בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין, חַד רִבּוּי וְחַד מִעוּט. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִעֵט אֶת הַנָּכְרִים. אִישׁ כִּי יַפְלִיא, רִבָּה כָל אִישׁ וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בְּמַשְׁמַע. רַבִּי מֵאִיר סָבַר נָכְרִי נֶעֱרָךְ וְלֹא מַעֲרִיךְ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב בַּנֶּעֱרָכִים יוֹתֵר מִבַּמַּעֲרִיכִים, שֶׁהֲרֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן נֶעֱרָכִין, אֲבָל לֹא מַעֲרִיכִין, הִלְכָּךְ שְׁדֵי מִעוּטָא לַמַּעֲרִיךְ וְרִבּוּיָא לַנֶּעֱרָךְ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נָכְרִי מַעֲרִיךְ וְלֹא נֶעֱרָךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מַעֲרִיכִים וְלֹא נֶעֱרָכִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. הִלְכָּךְ נָכְרִי שֶׁאָמַר עֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל פְּלוֹנִי עָלָי, חַיָּב לִתֵּן כְּפִי שָׁנָיו הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר עֵרֶךְ נָכְרִי פְּלוֹנִי עָלָי, אוֹ נָכְרִי שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלָי, לֹא אָמַר כְּלוּם: