ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה יג
מַחֲזִירִין רְטִיָּה. כֹּהֵן שֶׁהֻצְרַךְ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה בְּשַׁבָּת, וְנָטַל רְטִיָּה שֶׁהָיְתָה עַל גַּבֵּי מַכָּה שֶׁעַל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חוֹצֶצֶת בֵּין בְּשָׂרוֹ לָעֲבוֹדָה, מַחֲזִירָהּ עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ לְאַחַר הָעֲבוֹדָה, דְּאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ לְהַחְזִירָהּ מִמְּנַע וְלֹא עֲבִיד עֲבוֹדָה:
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְרַח הָרְטִיָּה, וְחַיָּב מִשּׁוּם מְמַחֵק:
וְאִם בַּתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא הָיְתָה קְשׁוּרָה מִבְּעוֹד יוֹם וְכֹהֵן זֶה לֹא סִלְּקָהּ לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה:
כָּאן וְכָאן אָסוּר. וְלֹא אָמְרִינַן הָכָא אֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ, דְּלָאו צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ הוּא אֶלָּא צֹרֶךְ עַצְמוֹ. וְהָא דְּאָסְרֵי רַבָּנָן הַחְזָרַת הָרְטִיָּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁפֵּרְשָׁה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אֲבָל אִם לְקָחָהּ בְּיָדוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּיָדוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ נְתָנָהּ עַל גַּבֵּי כְּלִי וְלֹא פֵּרְשָׁהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ בְּכָל מָקוֹם:
קוֹשְׁרִין נִימָא. נִימַת כִּנּוֹר שֶׁל שִׁיר הַלְּוִיִּים שֶׁנִּפְסְקָה בְּשַׁבָּת, דְּקָסָבַר מַכְשִׁירֵי מִצְוָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָם מֵאֶתְמוֹל, דְּהָא הַיּוֹם נִפְסְקָה, דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּפְסְקָה בָּאֶמְצַע, שֶׁאֵינוֹ קוֹשְׁרָהּ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, אֲבָל סָמוּךְ לַיְּתֵדוֹת דַּהֲוֵי קֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא אָסוּר:
וְאִם בַּתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם מֵעוֹלָם, דְּיָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ מֵאֶתְמוֹל, אָסוּר:
יַבֶּלֶת. הִיא מוּם בַּקָּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב) אוֹ יַבֶּלֶת, וְחוֹתְכִים אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ בַּיָּד, דְּאֵין בָּזֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, דְּכִלְאַחַר יַד הוּא. אֲבָל לֹא בִּכְלִי, דִּמְלָאכָה גְּמוּרָה הִיא, שֶׁכָּךְ עוֹשִׂים בְּחֹל. וּכְשֶׁחוֹתֵךְ מִבַּעַל חַי הָוֵי תּוֹלָדָה דְּגוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר: