ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
הַמּוֹצֵא תְפִלִּין. בַּשָּׂדֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּמְּרִים:
זוּג זוּג. אֶחָד בָּרֹאשׁ וְאֶחָד בַּזְּרוֹעַ כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹבֵשׁ בַּחֹל, וְהַיְנוּ זוּג, וְחוֹזֵר תָּמִיד וּמַכְנִיס זוּג זוּג עַד שֶׁיַּכְנִיס אֶת כֻּלָּן. קָסָבַר שַׁבָּת זְמַן תְּפִלִּין הוּא, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּפָּסֵק רְצוּעָה וִיבִיאֵם בְּיָדוֹ, וְאִם יִלְבַּשׁ יוֹתֵר מִזּוּג אִיכָּא בַּל תּוֹסִיף וְאָתֵי אִסּוּר בַּל תּוֹסִיף וּמַשְׁוֵי לְהוּ עֲלֵיהּ כְּמַשְּׂאוֹי, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִלִּין הוּא, וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּשָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנָן בְּהַצָּלָה מִשּׁוּם דְּתַכְשִׁיט הוּא, הִלְכָּךְ מַכְנִיסָן שְׁנֵי זוּגוֹת שְׁנֵי זוּגוֹת, דִּשְׁנֵי זוּגוֹת הָוֵי תַּכְשִׁיט, לְפִי שֶׁשָּׁנִינוּ מָקוֹם יֵשׁ בָּרֹאשׁ לְהָנִיחַ בּוֹ שְׁנֵי תְּפִלִּין, וְכָל כַּמָּה דַּהֲוֵי תַּכְשִׁיט שָׁרֵי. וּמִשּׁוּם בַּל תּוֹסִיף לֵיכָּא הָכָא, דְּאֵין כָּאן מִצְוַת תְּפִלִּין כְּלָל אֶלָּא כִּשְׁאָר מַלְבּוּשׁ דְּעָלְמָא, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל:
בִּישָׁנוֹת. שֶׁנִּכָּר הַקֶּשֶׁר, דְּוַדַּאי תְּפִלִּין הֵן וְיֵשׁ בָּהֶן קְדֻשָּׁה, וְאָסוּר לְהַנִּיחָן בִּמְקוֹם בִּזָּיוֹן. אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת אֵין מְחַלְּלִין שַׁבָּת עֲלֵיהֶן לְהַכְנִיסָן, דִּלְמָא קָמֵעַ בְּעָלְמָא נִינְהוּ, וְאֵין קְדֻשָּׁה אֶלָּא בַּעֲשׂוּיִין כְּהִלְכָתָן לִשְׁמָן:
צְבוּתִים. קְשׁוּרִים כָּל זוּג זוּג לְעַצְמוֹ:
כְּרוּכִים. הַרְבֵּה בְּיַחַד:
מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶן. יוֹשֵׁב וּמְשַׁמְּרָם שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וּמִשֶּׁחֲשֵׁכָה מַכְנִיסָן כֻּלָּם בְּיַחַד. וּכְגוֹן שֶׁהֵם מְרֻבִּים, שֶׁאִם יְבִיאֵם זוּג זוּג לֹא תִכְלֶה הֲבָאָתָן קֹדֶם הַלַּיְלָה, שֶׁאִם הֵם בְּעִנְיָן שֶׁתִּכְלֶה הַכְנָסָתָן לַבַּיִת קֹדֶם הַלַּיְלָה מַכְנִיסָן זוּג זוּג כִּדְאָמְרָן:
וּבְסַכָּנָה. שֶׁגָּזְרוּ שְׁמָד שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. וּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מְחַסְרָא וְהָכִי קָתָנֵי, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּסַכָּנָה שֶׁל שְׁמָד, אֲבָל אִם מִתְיָרֵא לִשְׁהוֹת שָׁם מִפְּנֵי הַלִּסְטִים, מוֹלִיכָן פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת: