ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה י
בִּיב. חָרִיץ הֶעָשׂוּי כְּדֵי שֶׁיְּקַלְּחוּ הַמַּיִם [שֶׁשּׁוֹפְכִין] בֶּחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהוּא קָמוּר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דִּבְאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ שִׁעוּר לִבְלֹעַ בָּהֶן סָאתַיִם מַיִם שֶׁאָדָם מִסְתַּפֵּק בְּכָל יוֹם:
שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ. דְּתָיְמֵי מַיָּא וְאֵין יוֹצְאִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּי הַבִּיב. דְּכֵיוָן דִּבְגַוֵּיהּ שָׁפִיךְ מְקַלְּחֵי לְהֶדְיָא וְנַפְקֵי לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהָרוֹאֶה אוֹמֵר שֶׁשְּׁפָכָן סָמוּךְ לִיצִיאָתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
מִצְטָרְפִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת. אִם יֵשׁ בֶּחָצֵר עִם הָאַכְסַדְרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת מִצְטָרְפִין, וּמֻתָּר לִשְׁפֹּךְ לְתוֹכָהּ מַיִם וְאֵין צָרִיךְ עוּקָה: