ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
אַמַּת הַמַּיִם. אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד כַּרְמְלִית הִיא:
עָשׂוּ לָהּ מְחִצָּה. בְּתוֹךְ אֹגְנָהּ עַל פְּנֵי רָחְבָּהּ, שֶׁהוּא נִכָּר שֶׁבִּשְׁבִיל הַמַּיִם נַעֲשֵׂית:
בָּאַמָּה שֶׁל אָבֵל. שֵׁם הָעִיר, וְהָיְתָה עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הַחֲצֵרוֹת וּמְמַלְּאִין מִמֶּנָּה בַּחֲצֵרוֹת, דִּמְהַנְיָא לַהּ מְחִצּוֹת כֹּתֶל הֶחָצֵר הַתְּלוּיוֹת עָלֶיהָ. וְרַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ, דְּפָלֵיג נַמִּי אַבּוֹר, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁעוּר. כַּרְמְלִית. שֶׁלֹּא הָיָה עָמֹק עֲשָׂרָה אוֹ לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה, שֶׁאֵין הַמַּיִם נַעֲשִׂין רְשׁוּת לְעַצְמָן לְהֵחָשֵׁב כַּרְמְלִית אֶלָּא אִם כֵּן עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה. עָשׂוּ לָהּ בַּכְּנִיסָה וְלֹא בַּיְצִיאָה לֹא מְהַנֵּי מִידֵי, דְּהָא מְחֻבֶּרֶת לַמַּיִם שֶׁחוּץ לֶחָצֵר בִּיצִיאָתוֹ וְנַעֲשֵׂית הַכֹּל כַּרְמְלִית. [עָשׂוּ לָהּ בַיְצִיאָה וְלֹא בַּכְּנִיסָה נַמִּי לֹא מְהַנֵּי, דְּהָא מְחֻבֶּרֶת לַמַּיִם שֶׁלְּמַעְלָה חוּץ לְחָצֵר זוֹ. אֲבָל עָשׂוּ לָהּ בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה מְהַנֵּי, שֶׁנִּרְאֶה] כְּאִלּוּ מַתְחִילִין בְּחָצֵר זוֹ: