ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז
משנה א
חַלּוֹן בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. שֶׁיְּהֵא קְצָת מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה סָמוּךְ לַקַּרְקַע:
מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן וַאֲסוּרִים זוֹ עִם זוֹ:
וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. עֵרוּב אֶחָד, שֶׁיִּתְּנוּ אֵלּוּ עֵרוּבָן בָּאַחֶרֶת וִיְעָרְבוּ עִמָּהֶן וְיִהְיוּ אֶחָד:
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. לָאו פֶּתַח הוּא וְאֵין רָאוּי לַעֲבֹר מִזּוֹ לְזוֹ, וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה נַמִּי לֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הִלְכָּךְ אֵין מְעָרְבִין אֶחָד. וְדַוְקָא בֶּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה אֲבָל בַּבַּיִת הַמְּקוֹרֶה אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְעָרְבִין אֶחָד, שֶׁדֶּרֶךְ לָשׂוּם סַפְסָלִים וְתֵבוֹת סְבִיבוֹת הַבַּיִת וְנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:
משנה ב
כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת. הַאי דְּנָקַט רֹחַב אַרְבָּעָה לָאו מִשּׁוּם דְּצָרִיךְ רֹחַב אַרְבָּעָה לְמֵהֲוֵי סְתִימָה, דִּמְחִצָּה בְּרֹחַב כָּל דְּהוּ הַוְיָא סְתִימָה. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא הָיוּ [בְּרֹאשׁוֹ] פֵּרוֹת אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה, דְּחָשִׁיב רְשׁוּת בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ, וּלְהַאי דִּינָא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב אַרְבָּעָה, דְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה הָוֵי מָקוֹם פְּטוֹר וּמֻתָּרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ לְהוֹרִיד לְמַטָּה:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. לַדִּיּוּרִין בַּבָּתִּים, אֲבָל בֶּחָצֵר שָׁרֵי:
יוֹתֵר מִכָּאן. הָוֵי פִּרְצָה, וְהַוְיָא כֻּלָּהּ כְּחָצֵר אַחַת, וְאִם עֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ הָוֵי כְּאִלּוּ חוֹלְקִין אֶת עֵרוּבָן וְאוֹסְרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ:
משנה ג
חָרִיץ. אָרֹךְ הוּא וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ:
וְרָחָב אַרְבַּע. דְּפָחוֹת מִכָּאן נוֹחַ לְפָסְעוֹ מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ:
וַאֲפִלּוּ מָלֵא תֶבֶן וְקַשׁ. לָאו סְתִימָה הִיא, דְּלֹא מְבַטֵּל לֵיהּ לְהָתָם, דְּסוֹפוֹ לִטְּלוֹ:
משנה ד
נָתַן עָלָיו נֶסֶר. מִשְּׂפָתוֹ לִשְׂפָתוֹ כְּעֵין גֶּשֶׁר, הָוֵי כְּמוֹ פֶּתַח:
שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת. כְּמִין תִּקְרָה בּוֹלֶטֶת מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָתַן נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה מִזּוֹ לְזוֹ, הָוֵי נַמִּי פֶּתַח:
פָּחוֹת מִכָּאן. שֶׁאֵין הַנֶּסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, אָדָם יָרֵא לַעֲבֹר עָלָיו וְלֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ:
משנה ה
מַתְבֵּן. גָּדִישׁ שֶׁל תֶּבֶן, וּמַפְסִיק עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הַחֲצֵרוֹת:
אֵלּוּ מַאֲכִילִין. מַנִּיחִין בְּהֶמְתָּן לֶאֱכֹל מִן הַתֶּבֶן, וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא מִמְעִיט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה וַהֲוָה לֵיהּ חֲדָא רְשׁוּתָא וְאָסְרֵי אַהֲדָדֵי, וּמְטַלְטְלֵי בֶּחָצֵר וְלֹא מַסְקֵי אַדַּעְתַּיְהוּ, לְהָא לֹא חָיְשִׁינַן, דְּהָא אֲפִלּוּ אִמְּעִיט אִי לֹא הָוֵי הַמִּעוּט עַל פְּנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְיוֹתֵר לֹא אָסְרֵי, דְּהָא עֶשֶׂר אַמּוֹת פִּתְחָא הָוֵי וְאֵין בְּהֵמָה מְמַעֶטֶת כָּל כָּךְ בַּאֲכִילָתָהּ [בְּשַׁבָּת אֶחָד]:
נִתְמַעֵט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ הֶחָצֵר אוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת [וְעוֹד]:
מְעָרְבִין אֶחָד. אִם נִתְמַעֵט בְּחֹל לִפְנֵי הַשַּׁבָּת:
משנה ו
מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית. מִשֶּׁלּוֹ, אִם יִרְצֶה, וְאָז צָרִיךְ לְזַכּוֹת, דְּאִלּוּ מִשֶּׁלָּהֶם אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת:
וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ. אוֹמֵר לָהֶם קַבְּלוּ חָבִית זוֹ וּזְכוּ בָּהּ לְשֵׁם כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי. וְהַזּוֹכֶה מַגְבִּיהַּ הָעֵרוּב בְּיָדוֹ טֶפַח מִן הַקַּרְקַע, דְּכָל הֵיכָא דְּמַנְחָא בִּרְשׁוּתֵיהּ לֹא הַוְיָא זְכִיָּה, וְאוֹמֵר זִכִּיתִי לָהֶם:
שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. וְלָאו זְכִיָּה הִיא:
משנה ז
נִתְמַעֵט הָאֹכֶל. מִשִּׁעוּרוֹ הַמְפֹרָשׁ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
מוֹסִיף וּמְזַכֶּה. אִם בָּא לְהוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ אֲפִלּוּ מִמִּין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר קְצָת מִן הַמִּין הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְעָרֵב בַּתְּחִלָּה. אֲבָל אִם נוֹתֵן מִמִּין הַשִּׁתּוּף הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ כָּלָה לְגַמְרֵי מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמְזַכֶּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן:
נִתּוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם דִּיּוּרִים מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. וְדַוְקָא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶחָצֵר שְׁנֵי פְּתָחִים לִשְׁתֵּי מְבוֹאוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה עֵרוּב עִם אַנְשֵׁי מָבוֹי זֶה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָבוֹי אַחֵר, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דִּלְמָא לֹא נִיחָא לְהוּ לִקְנוֹת בְּרוּחַ זוֹ וּלְהַנִּיחַ יָד בָּרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָהּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ פֶּתַח אֶלָּא לְמָבוֹי זֶה שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ תְּחִלָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, דְּזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לָאָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו:
משנה ח
מְרֻבִּין. שְׁמֹנָה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וּלְמַעְלָה:
מֻעָטִין. פָּחוֹת מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר:
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. הֵן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת:
לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. שִׁעוּר שֶׁל הוֹצָאַת שַׁבָּת. כִּי הַמּוֹצִיא אֳכָלִים בְּשַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב בְּפָחוֹת מִכִּגְרוֹגֶרֶת:
משנה ט
בִּשְׁיָרֵי הָעֵרוּב. שֶׁנִּתְמַעֵט מִשִּׁעוּרוֹ:
וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת. אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת מִתִּינוֹקוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, הִלְכָּךְ מְקִילִינַן בֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּטַעֲמָא דִּמְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי הָוֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, דְּלֹא מְקִילִינַן בֵּיהּ כֻּלֵּי הַאי:
משנה י
בַּכֹּל מְעָרְבִין. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין, דְּאִלּוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בְּפַת. וּמִיהוּ בַּכֹּל מְעָרְבִין דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכָא, לַאֲתוֹיֵי עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת שֶׁמְּעָרְבִין בְּפַת פְּרוּסָה וְאֵין צָרִיךְ כִּכָּר שְׁלֵמָה, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר דַּוְקָא כִּכָּר שָׁלֵם הוּא עֵרוּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם אֵיבָה, שֶׁבָּאִים בְּנֵי הֶחָצֵר לִידֵי מַחֲלֹקֶת לוֹמַר אֲנִי נוֹתֵן שְׁלֵמָה וְהוּא נוֹתֵן פְּרוּסָה:
כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם מְעָרְבִין בּוֹ. נוֹתְנִין אוֹתוֹ בָּעֵרוּב עִם שְׁאָר כִּכָּרוֹת שֶׁל בְּנֵי חָצֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין כֻּלָּם כִּגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּכִכָּר שָׁלֵם כְּאִסָּר מְעָרְבִין בּוֹ לְבַדּוֹ לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר וְאֵין צָרִיךְ שִׁעוּר:
משנה יא
נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי. הַמּוֹכֵר יַיִן, וְדָר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי:
אוֹ לְנַחְתּוֹם. הַמּוֹכֵר כִּכָּרוֹת וְדָר עִמּוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ בָּעֵרוּב עִם חֲבֵרָיו, אִם יָבֹאוּ בְּנֵי מָבוֹי לִקְנוֹת מִמְּךָ יַיִן לַשִּׁתּוּף, אוֹ בְּנֵי חָצֵר לִקְנוֹת כִּכָּר לָעֵרוּב, שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בּוֹ:
לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. שֶׁאֵין מָעוֹת קוֹנוֹת עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ. וַאֲפִלּוּ עֵרֵב זֶה הַחֶנְוָנִי לְכָל הָאֲחֵרִים וְזִכָּה גַּם לָזֶה, אֵינוֹ עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוֵּן לְזַכּוֹת לוֹ בְּמַתְּנַת חִנָּם כִּשְׁאָר הַמְזַכִּין בָּעֵרוּב אֶלָּא שֶׁיִּקְנֶה בְּמָעָה, וַהֲרֵי אֵינָהּ קוֹנָה לוֹ, דְּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת, וְנִמְצָא מְעָרֵב לוֹ בִּמְעוֹתָיו:
וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ הֵילָךְ מָעָה זוֹ וְזַכֵּה לִי בָּעֵרוּב וְהָלַךְ וְזִכָּה לוֹ, שֶׁקָּנָה עֵרוּב, דְּהוֹאִיל וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רָגִיל לִמְכֹּר כִּכָּרוֹת לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שָׁלִיחַ וְנַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ עָרֵב לִי:
שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם. כְּשֶׁמְּעָרְבִין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. הִלְכָּךְ גַּבֵּי חֶנְוָנִי כִּי אָמַר לוֹ זַכֵּה לִי לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ וְלֹא סָמַךְ עָלָיו שֶׁיֵּעָשֶׂה שְׁלוּחוֹ, וּמָעוֹת אֵינָן קוֹנוֹת וְלֹא סָמְכֵיהּ דַּעְתֵּיהּ, נִמְצָא מְעָרֵב לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ:
עֵרוּבֵי תְחוּמִין. חוֹב הוּא, שֶׁמַּפְסִיד לַצַּד הָאַחֵר, וְשֶׁמָּא אֵין נוֹחַ לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: