ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
שֶׁהוּא שֻׁתָּף עִם שְׁכֵנָיו. שֶׁבַּמָּבוֹי, לְשֵׁם שֻׁתָּפוּת בְּעָלְמָא וְלֹא לְשֵׁם עֵרוּב:
אֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שֻׁתָּפִין בִּכְלִי אֶחָד. וְדַוְקָא שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת הָווּ בְּיַיִן כְּדִתְנַן בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, אֲבָל עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בְּפַת, דְּעֵרוּב מִשּׁוּם דִּירָה הוּא, וְדִירָה שֶׁל אָדָם אֵין לִבּוֹ נִמְשָׁךְ אֶלָּא בְּפַת. וְאִם שִׁתֵּף שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בְּפַת כָּל שֶׁכֵּן דְּחָשִׁיב טְפֵי וְסוֹמְכִין עַל אוֹתוֹ שִׁתּוּף שֶׁל פַּת בִּמְקוֹם עֵרוּב וְאֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, אֲבָל אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּיַיִן אוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְאֵין סוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּב מִן הַתִּינוֹקוֹת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: