ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
הָיוּ שְׁנַיִם. עוֹמְדִים רָחוֹק זֶה מִזֶּה שֵׁשׁ אַמּוֹת, דְּמֻבְלָעִין שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בְּתוֹךְ שְׁתֵּי אַמּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְשֹׁט זֶה יָדוֹ לְתוֹךְ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם כְּלוּם וְיוֹצִיא לְשָׁם פִּתּוֹ אוֹ חֲפָצָיו:
וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בֵּינֵיהֶם. שְׁתֵּי אַמּוֹתָיו בְּתוֹךְ שֶׁל זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹתָיו בְּתוֹךְ שֶׁל זֶה. הוּא מֻתָּר עִם כָּל אֶחָד, פּוֹנֶה לְכָאן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ עִם זֶה וּפוֹנֶה לְכָאן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ עִם זֶה:
לְשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת. וְהֵם זוֹ אֵצֶל זוֹ:
פְּתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּכָל אַחַת רְשׁוּת לְעַצְמָהּ וְאֵין לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל זוֹ עַל זוֹ, דְּהַשְׁתָּא אֵינָן אוֹסְרוֹת זוֹ עַל זוֹ:
עֵרְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית הִיא מֻתֶּרֶת עִמָּהֶן וְכוּ'. וְרַבָּנָן אַפְלִיגוּ עֲלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהָא וְאָמְרֵי כֻּלָּן אֲסוּרוֹת זוֹ בַזּוֹ. וְהַשְׁתָּא קָאָמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַהֲלֹא זֶה הַדָּבָר שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בֵּינְתַיִם וְאַתֶּם מוֹדִים שֶׁהוּא מֻתָּר עִמָּהֶן וְהֵם מֻתָּרִים עִמּוֹ דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת, וְאַמַּאי קָמִפַּלְּגִיתוּ עָלַי בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת, וְאָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן הָתָם בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת מִתּוֹךְ שֶׁמְּרֻבִּים הֵם שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת הָאֲסוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ יָבֹאוּ לְהוֹצִיא מִזּוֹ לְזוֹ, וְהָאֶמְצָעִית לֹא יְהָבָהּ אַדַּעְתָּהּ וְלֹא מַדְכְּרָא לְהוּ, דְּאָמְרֵי שֶׁמָּא אֶחָד מִדִּיּוּרֵי הָאֶמְצָעִית שֶׁמֻּתָּר בַּזּוֹ וּבַזּוֹ הוּא שֶׁמּוֹצִיא. אֲבָל הָכָא בִּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים אִי אָתֵי חַד מִשְּׁנֵי הַחִיצוֹנִים לַאֲפוֹקֵי לְתוֹךְ שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל הַחִיצוֹן הָאַחֵר, הָאֶמְצָעִי יָהֵיב אַדַּעְתֵּיהּ וּמַדְכַּר לֵיהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת, שֶׁשְּׁתֵּי הַחִיצוֹנוֹת בִּלְבַד אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ: