ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
בַּכֹּל מְעָרְבִין. עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. דְּאִלּוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא בַּפַּת. וְהַאי בַּכֹּל דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, לָאו דַּוְקָא, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן חוּץ, דְּהָא הָכָא תְּנַן בַּכֹּל מְעָרְבִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח, וְאִיכָּא נַמִּי כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת דְּאֵין מְעָרְבִין וְלֹא מִשְׁתַּתְּפִים בָּהֶם, דְּלָאו מָזוֹן נִינְהוּ, כְּמוֹ מַיִם וּמֶלַח:
וּמִשְׁתַּתְּפִים. שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת:
הַכֹּל נִקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כְּדִכְתִיב (דברים יד) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ:
חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח. דְּלָאו פְּרִי מִפְּרִי הוּא:
הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן. לֹא דְּאָמַר יֵאָסֵר עָלַי מָזוֹן, דְּאֵין נִקְרָא מָזוֹן אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים דְּזָיְנֵי וְסַעֲדֵי, אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר כָּל הַזָּן עָלַי קוֹנָם, וְכָל מִלֵּי זָיְנֵי וּמַשְׂבִּיעִים לְפִי שָׁעָה חוּץ מִן הַמַּיִם וְהַמֶּלַח:
מְעָרְבִין לְנָזִיר בְּיַיִן. דְּאַף עַל גַּב דְּלָא חֲזִי לְדִידֵיהּ, חֲזִי לְאַחֲרִינֵי:
וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה. דְּהָא חַזְיָא לַכֹּהֲנִים:
סוּמְכוֹס אוֹמֵר בְּחֻלִּין. דְּמִידֵי דַּחֲזִי לֵיהּ בָּעִינַן. וּבַיַּיִן לַנָּזִיר לֹא פָלֵיג סוּמְכוֹס, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵל הַנָּזִיר עַל נִדְרוֹ וְיִהְיֶה הַיַּיִן מֻתָּר לוֹ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, אֲבָל תְּרוּמָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ יִשָּׁאֵל הַמַּפְרִישׁ הַתְּרוּמָה עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ לֹא הוּרְמָה, הֲרֵי הִיא חוֹזֶרֶת לְטִבְלָהּ וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה עַד שֶׁיַּחְזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמָה אַחֶרֶת, וְאֵין מַפְרִישִׁין תְּרוּמָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הִלְכָּךְ לֹא חַזְיָא לֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּסוּמְכוֹס:
וּלְכֹהֵן בְּבֵית הַפְּרָס. סְתָמָא הִיא, וְלָאו סוּמְכוֹס קָאֲמַר לַהּ.
בֵּית הַפְּרַס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר מֻתָּר לְכֹהֵן לִכָּנֵס שָׁם כְּשֶׁהוּא מְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי מֻתָּר לִתֵּן עֵרוּבוֹ שָׁם, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְהִכָּנֵס בַּמָּקוֹם שֶׁנָּתַן שָׁם עֵרוּבוֹ וְהָוֵי הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד:
לָחוֹץ. לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינוֹ לַקֶּבֶר שֶׁלֹּא יַאֲהִיל, כְּגוֹן שֶׁיִּכָּנֵס שָׁם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, אַלְמָא חֲזִי לֵיהּ. וּפְלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא דַּאֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְאָמְרֵי דְּאֵין מַנִּיחִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא נָקַט כֹּהֵן אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוּדָה דַּאֲפִלּוּ בְּכֹהֵן שָׁרֵי. וּבְהָא קָמִפְלְגֵי, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר אַף עַל גַּב דְּאָסוּר לֶהֱנוֹת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, מֻתָּר לְהַנִּיחַ שָׁם עֵרוּב, דְּאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה וּמִצְווֹת לָאו לֶהֱנוֹת נִתְּנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּר שָׁם הָעֵרוּב אַחַר קְנִיָּתוֹ, דְּהָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת קוֹנֶה וּכְבָר נַעֲשֵׂית הַמִּצְוָה וְהוּא מִשְׁתַּמֵּר שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת, קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין אָדָם מַקְפִּיד עַל עֵרוּבוֹ אִם אָבַד אוֹ נִגְנַב לְאַחַר שֶׁקָּנָה. וְרַבָּנָן סָבְרֵי אָדָם מַקְפִּיד עַל עֵרוּבוֹ לְאַחַר שֶׁקָּנָה, וְרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִגָּנֵב, הִלְכָּךְ כְּשֶׁהָעֵרוּב מִשְׁתַּמֵּר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כָּל הַשַּׁבָּת לְאַחַר שֶׁקָּנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנִגְמְרָה מִצְוָתוֹ נִמְצָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה, שֶׁהַקְּבָרוֹת אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, לְפִיכָךְ לֹא יַנִּיחַ אָדָם עֵרוּב בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: