ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים. אַשְּׁיָרָא שֶׁחָנְתָה בַּבִּקְעָה קָאֵי:
זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת סָבִיב, מִן הַחֶבֶל הַתַּחְתּוֹן לַקַּרְקַע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, וַהֲרֵי כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ עוֹמֵד, דְּכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמִי, וּמִמֶּנּוּ לָאֶמְצָעִי פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, הֲרֵי עוֹמֵד שִׁשָּׁה טְפָחִים פָּחוֹת שְׁנֵי מַשֶּׁהוּיִין בִּשְׁנֵי הָאֲוִירִין, וּמֵאֶמְצָעִי לָעֶלְיוֹן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, הֲרֵי תִּשְׁעָה טְפָחִים עוֹמֵד בִּשְׁלֹשָׁה הָאֲוִירִין פָּחוֹת שְׁלֹשָׁה מַשֶּׁהוּיִין:
שִׁעוּר עֳבִי הַחֲבָלִים יוֹתֵר עַל טֶפַח. שְׁלֹשָׁה מַשֶּׁהוּיִין, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בֵּין הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים: