ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
וְהַקַּפְלוֹטוֹת. כַּרְתִּי. חָצִיר בִּלְשׁוֹן מִקְרָא, בָּעֲרָבִי כורא"ת, וּבְלַעַ"ז פורו"ש:
וְהַפִּטְמָא שֶׁלָּהֶן. כְּמִין פִּטְמָא שֶׁל רִמּוֹן שֶׁבְּרֹאשָׁן, וְהָוֵי שׁוֹמֵר וּמִצְטָרֵף:
וְהָעַמּוּד שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל. הוּא הַלֵּב שֶׁבַּבָּצָל שֶׁהַזֶּרַע נוֹלָד בְּקָצֵהוּ:
שָׁרְשֵׁי הַחֲזָרִים. הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל חֲזֶרֶת, הִיא חַסָּא בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא, וְכֵן בָּעֲרָבִי, וּבְלַעַ"ז לטוג"א:
וְהַנָּפוּס. מִין צְנוֹן הוּא, אֶלָּא שֶׁעָלָיו דּוֹמִים לַעֲלֵי הַלֶּפֶת:
וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם, שֶׁבְּצִדֵּי רֹאשׁ הַצְּנוֹן נוֹלָדִים גִּידִים דַּקִּים כְּמוֹ חוּטִין, וְחוֹתְכִין אוֹתָן הַמּוֹכְרִים בַּיָּד בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתָן, וְנִשְׁאָרִים מֵהֶן, וְהֵן נִקְרָאִים סִיב:
וְהַמִּנְתָּא. כָּךְ שְׁמָהּ בְּלַעַ"ז מונט"א, וּבַעֲרָבִי נענ"ע:
וְהַפֵּיגָם. רוד"א בְלַעַ"ז, וּבַעֲרָבִי סדא"ב:
שֶׁעֲקָרָן. כְּדֵי לְשָׁתְלָן בְּמָקוֹם אַחֵר:
וְהַשִּׁדְרָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת. חוּט הָאֶמְצָעִי, שֶׁהַחִטִּים דְּבוּקִים בּוֹ:
וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ. וְהַקְּרוּם שֶׁעַל גַּרְעִין הַחִטָּה. וְכָל אֵלּוּ שׁוֹמְרִים הֵן לַפְּרִי:
הַסִּיג שֶׁל רְצָפִית. אָבָק הַנִּדְבָּק עַל רָאשֵׁי הַיְרָקוֹת וְרָצוּף בָּהֶם כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ. וְגַם הוּא חָשׁוּב שׁוֹמֵר לַפְּרִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: