ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל. וְהִיא יְתוֹמָה, כִּדְפָרֵישְׁנָא בְּשִׁלְהֵי פִרְקִין דִּלְעֵיל. וְהוֹסִיף כָּאן כְּשֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. דְּמֵעֵדוּת דִּלְעֵיל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּבְעֲלָה:
שֶׁהֻרְהֲנָה. שֶׁנִּתְמַשְׁכְּנָה בִּידֵי נָכְרִים:
וְעֵדֶיהָ. אוֹתָן שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהֻרְהֲנָה:
הַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְדַוְקָא לְזֹאת שֶׁעֵדֶיהָ מְעִידִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא דְאָמְרֵי רַבָּנָן הַאֲמִינוּ לָהּ, וְשֶׁלֹּא כַּדִּין רִחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. אֲבָל אִם אֵין לָהּ עֵדִים, כָּל אִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה עַל יְדֵי מָמוֹן בִּזְמַן שֶׁיַּד הַנָּכְרִים תַּקִּיפָה, אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כֹּהֵן, לֹא שְׁנָא הֻרְהֲנָה מִדַּעְתָּהּ וְלֹא שְׁנָא נֶחְבְּשָׁה: