ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. דַּם נְבֵלוֹת בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין. לְגַמְרֵי, דְּלָא חָשֵׁיב כִּנְבֵלָה:
בֵּיצַת נְבֵלָה. כְּגוֹן שֶׁנִּתְנַבְּלָה בַּשְּׁחִיטָה. וְנִמְצְאוּ בָּהּ בֵּיצִים לְאַחַר שְׁחִיטָה:
אִם כַּיּוֹצֵא בָהּ נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק. שֶׁקְּלִפָּתָהּ קָשָׁה וְנִגְמֶרֶת כִּשְׁאָר בֵּיצִים הַנִּמְכָּרוֹת בַּשּׁוּק:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵינָהּ נִגְמֶרֶת:
אֲסוּרָה. דְּכִבְנֵי מֵעֶיהָ הִיא חֲשׁוּבָה:
דַּם נָכְרִית בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת זָב (ויקרא טו) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִים בַּזִּיבָה וְאֵין הַנָּכְרִים מְטַמְּאִים בַּזִּיבָה, וְרַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּזָבִים לְכָל דִּבְרֵיהֶן. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי, כִּי גָּזוּר רַבָּנָן בְּרֻקָּהּ וּמֵימֵי רַגְלֶיהָ שֶׁהֵן מְצוּיִין תָּדִיר, אֲבָל דַּם הַזִּיבָה שֶׁאֵין מָצוּי כָּל כָּךְ לֹא גָּזְרוּ בָּהּ רַבָּנָן, עֲבַדוּ רַבָּנָן הֶיכֵּרָא וְלֹא טִמְּאוּ דַּם זִיבָה שֶׁל נָכְרִית כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ דְּטֻמְאַת הַנָּכְרִי דְּרַבָּנָן הִיא, כִּי הֵיכִי דְלָא נִשְׂרְפוּ עֲלַהּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים:
וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצֹרַעַת. דַּם טֹהַר שֶׁרָאֲתָה הַמְצֹרַעַת שֶׁיָּלְדָה, לְאַחַר שִׁבְעָה לְזָכָר וּשְׁבוּעַיִם לִנְקֵבָה:
כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ. דַּם הַנָּכְרִית מְטַמֵּא כְּרֻקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ, דְּהַיְנוּ לַח וְלֹא יָבֵשׁ. וְזוֹ הַהֶיכֵּרָא בִּלְבַד עָשׂוּ לָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה טֻמְאָה דְּאוֹרַיְתָא הָיָה הַדָּם מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ, עַכְשָׁיו שֶׁאֵין מְטַמֵּא אֶלָּא לַח מַכִּירִים דְּטֻמְאָה דְּרַבָּנָן הִיא:
בְּטוֹבָה. שֶׁהָאוֹכֵל מַחֲזִיק טוֹבָה לְבַעַל הַפֵּרוֹת שֶׁהֶאֱכִילָהוּ מִפֵּרוֹתָיו:
וְשֶׁלֹּא בְטוֹבָה. שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה:
אֵין אוֹכְלִים בְּטוֹבָה. שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַבְּעָלִים, דְּרַחְמָנָא אַפְקְרִינְהוּ:
הַחֵמֶת. כְּמִין נֹאד שֶׁל עוֹר שֶׁנִּקָּב וּצְרָרוֹ:
צְרוּרָה עוֹמֶדֶת. אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן הִיא צְרוּרָה, כְּלוֹמַר שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה וְנִקְמַט הָעוֹר וְנִתְקַשָּׁה עַל הַמָּקוֹם הַצָּרוּר עַד שֶׁהוּא עוֹמֵד מֵאֵלָיו וּמַחֲזִיק מַה שֶּׁמְּשִׂימִין בְּתוֹכוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ צְרוּרָה. שֶׁלֹּא נִקְמַט הָעוֹר מֵאֵלָיו וְלֹא נִתְקַשָּׁה עַל מְקוֹם הַקֶּשֶׁר, הוֹאִיל וּקְשָׁרוֹ וּמַחֲזִיק, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה: